  
  
  
|
 |
|
||
  צמיחה ומדע האירגון - מול שיטות פורעות לגריפת טובין |
|||
|
|||
כתבה זאת הינה בחלקה תשובה למאמרו הסכמטי אך הממצה של ד''ר דוד סיון: גורמי הצמיחה הכלכלית. בחלקו הראשון ''צמיחה ומדע האירגון'' אתייחס בקצרה לחסמים מובנים במשק הישראלי שאינם בתחום המקרו-כלכלה או בתחום הפיסקלי. א. צמיחה ומדע האירגון בעקבות הכותרת המבטיחה קראתי את המאמר גורמי הצמיחה הכלכלית . המאמר טוב וקולע במסגרת הסכמות הכלכליות הקיימות. אכן, גורמי הצמיחה בישראל הם בעקרם אקסוגניים (חיצוניים), אך משום שקיימים חסמים מובנים על צמיחה במשק הישראלי (פריון עבודה ושיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה, במידה רבה עקב אי האטרקטיביות של רמת השכר). לגישתי, (כפי שאני מפתחה כיום) גורם ההון האנושי העקרי הוא כושר האירגון. בכל עשייה סביבך קיימת רמה מסויימת (ובישראל - לרוב ירודה) של אירגון, החל מסידור ביתך או חדר העבודה שלך, אירגון היצור במפעל, תהליכי זרימת מידע באירגון היי טק, סידור המושבים ואירגון ההגשה בבית קפה או במסעדה, תחזוקת ואירגון זרימת התעבורה בכבישים וכד'. זהו הון אנושי טיבעי שאינו מחייב כל הכשרה. מערכים חברתיים/תרבותיים יכולים לעודדו או לדכאו. הנושא מפותח בהרחבה בספרי חלוקת קשב , שעדיין, כנראה עד פרסומו באנגלית, לא ישיג את התהודה הדרושה והראוייה (לדאבוני, הגורמים במסגרתם בוצע המחקר המקיף בשנים 1981-1991 אילצוני להוציא את הספר החלוצי הזה בעברית אף שחלקו נכתב באנגלית) . הספר ב''אקדמון'' פרטים על הספר ועל העבודה המחקרית של הכותב ב''אמאזון'' גיל מאור יועץ מומחה ל- ADHD ''חלוקת קשב''/מיכאל שרון (צ`ריקובר, שנת 1997). הספר נכתב בעברית ומציג מחקר שערך המחבר בנושא חלוקת קשב ואופן התפתחותה. המלצה: אני מציע לקוראים את הרקע התיאורטי בספר, שמציג מידע מעניין על אופן הפעילות של מנגנון הקשב במצב נורמלי ובמצב של הפרעת קשב. הספר נכתב ברמה אקדמית. ניתן להשלים מידע על האמור בספר זה מעבודת דוקטוראט של שולמית ארזי, הנמצאת באוניברסיטת בר אילן, בנושא מרכיבי קשב. http://www.giladd.co.il/48082/ספרות-לאנשי-מקצוע-ואקד... גיל מאור יועץ מומחה ל- ADHD דוקטוראנט באוניברסיטת בר אילן, סוציותרפיסט בהכשרתי. מרצה, מטפל וחוקר בתחום הפרעות קשב וריכוז והשלכותיהם על חיי הפרט בכל מחזור החיים. משמש כמנהל ומומחה בפורום תמיכה ADHD בפורטל תפוז אנשים. עובד כמטפל ומנחה בתחומי התמחותו במסגרות פרטות, בית ספריות ובמכונים מובילים בארץ. עוסק מזה מספר שנים בהדרכת משפחות והעצמת לקוי למידה (וקשב) בכל הגילאים. משלב בעבודתי – ידע מדעי, ניסיון קליני ומחקרי, רפואה משלימה וניסיון אישי. _ בעייה נוספת בישראל היא מערכות הדרה ותת-ניצול משאבי אנוש מעולים, כאשר קיים בנישות מפתח רבות וברוב צמתות הניהול וההשפעה בישראל מעין מונופוליזם של בינוניות מדירה של בעלי חזקה. כללית, גם היצע עבודה ואיכותה הם משאב מכריע ברמה הלאומית, התלוי בתרבות, בסולידריות החברתית וכד'. בהקשר זה, מוצף המשק הישראלי (וגם משקים אירופיים) בעבודה לא מיומנת זולה, הלוקה בכושר האירגון. הדבר מונע מרבים הכנסה סבירה שלא לדבר על בלימת הביקושים המקומיים ראה מאמרי הממצה על שכר המנימום ב''חדשות מחלקה ראשונה'' והמוספים בשוליו בעד העלאת שכר המינימום. בעד העלאת שכר המינימום כמה סיבות טובות להעלאה של שכר המינימום זה טוב לעובדים, זה טוב למשק וזה אפילו טוב למעסיקים לידיעת המתנגדים המבנה של שכר המעניק משכורות עתק לגורמים אקסקוטיביים, רואי חשבון ודומיהם, הקוראים בעקרון את השורה התחתונה במאזן, ללא תפעול אירגון יצרני, הוא אחד מאסונות המשק הישראלי, אך גם משקים אירופיים כגרמניה כיום, בו רבים מתקשים להבטיח לעצמם קיום נאות. כללית, יש לשכלל או לרסן את התפיסות הנאו ליברליות. _ ב. אירגון ועבודה קשה ולא שום נוסחת פלא שילטונית או חברתית לחמוק מזה ולהשיג טובין בקלי קלוטו. שום שיטת ממשל לא תהווה תחליף ל-2 דברים הפועלים במשותף: עבודה קשה ואירגון. בפני אנשים קיים הפיתוי לעקוף ולחמוק מאחד מהשניים או שניהם, ולהשיג משאבים על ידי גזל ומניפולציה. הליברליזם אינו מונע מנגנון פיננסי ענק, המאפשר צבירת משאבים אישיים ללא כל אירגון וללא כל עמל. ותוך חוסר אחריות. אין כל אירגון ולא עמל ברכישתו של אליעזר פישמן את הלירה הטורקית, או במניפולציות פיננסיות אחרות. המרקסיזם אינו מונע צבירת כוח אישי על ידי התגודדות בחבורות - שוב, ללא השקעת עמל ואירגון, ורק על ידי מניפולציות חברתיות. כך, קומץ משתלט על משאבי המדינה ומנכס לעצמו פרי עמל רבים. בנוסף לאי חמקנות מעמל אירגון נידרשת אתיקה של יושר. את זה לא מספק המרקסיזם - פרט לפילפול מדוע להזרים משאבים ל-Y ולא ל-X. את זה גם לא מספקת בהכרח היהדות, שלא מעטים מבניה פנו לדרכים מניפולטיביות מהירות להשגת משאבים ללא עמל אירגון - אולי עקב תנאים קשים בתפוצה ומנטליות שרדנית בכל מחיר. להלן מכתב שכתבתי למישהו ''חיצוני'' - שאינו חלק מהממסד והציבור המקורנף השמן והבועט כאן שהתעניין בשלומי - ואשר נוגע בנקודות המהותיות הללו, שכה מתאמצים כאן לחמוק מהם ברוב מלל: שלום ABC קצת מתישים אותי לפעמים - עבודה בלי כל גמול, בירוקרטייה, קנסות. הקיום הישראלי מבוסס על 2 דברים: גזלנות מצד אחד והתשת אלה שלוקחים מהם. להתשה פנים רבות: בזבוז זמן ושיבוש זמן. נזקים. בלבול מוח במילים אין סופיות. באנגליה או ארה''ב למשל - עוזרים מייד וברוח ספורטיבית. כאן מבלבלים את המוח, מבטיחים, יוצרים ציפיות וכמעט לא מקיימים , גם סיכול הציפייה הוא אמצעי התשה אפקטיבי. מזרימים משאבים רק לחוגי אליטה, ומהשאר לוקחים וגוזלים ומציבים מכשולים אין סופיים ובזבוז זמן מחריד, ותקלות ובעיות. אם מישהו מייצר ידע בעל ערך ושימושי, לוקחים זאת ומתישים אותו. ישראל מדורגת על ידי משרד הסחר האמריקני כמקום הראשון בעולם בו גונבים קניין רוחני. אפילו משוררת לאומית כנעמי שמר גנבה את השיר הידוע ביותר שלה, ירושלים של זהב, מהזמר הספרדי פאקו איבנז ששמעה אותו פעם. כשאמרו לה זאת, היא היכחישה ושיקרה, ורק סמוך למותה התוודתה על חלק מהגניבה. ההימנון הלאומי התקווה הוא גניבת מנגינה של סמטנה ומנגינה של שיר עם רומני. חוץ מזה הכל בסדר | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| איך זה קשור הלום???????????????????????????????????????????????? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך זה קשור הלום???????????????????????????????????????????????? |
|||
|
|||
למה כוונתך אליו, מן השניים? 1) איך זה קשור הלוֹם??????? או 2) איך זה קשור, הלוּם (שכמוך)??????? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איך זה קשור הלום???????????????????????????????????????????????? |
|||
|
|||
הקשר הוא 1+2 לדעתי.... זה לפחות מה שמצטייר מהתופעה הזאת....... | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי