| לא מהכנענים ולא מהמצרים.
ככל שהמחקר ההיסטורי מתקדם יש לנו יותר ויותר עדויות שהאמונה באל אחד היא אמונה עברית-ישראלית-יהודית. היא לא נולדה בכנען או במצרים אלא יואה ע''י שבטי החבירו שהיגרו ממסופוטמיה לארץ כנען.
הכינוי האוגריתי (והמצרי) 'אל עליון'' היה שייך לפסל אל כל האלים. במצבות אוגריתיות יש שירים המציגים את ה''אל עליון'' כ''אל השמש'' וזה ביטוי נרדף לו. יותר מכך, מלכי מסופותמיה ומצרים היו עצמם אלים הכפופים ל''אל עליון''. במצרים ניתן לאלהותו של פרעה גיבוש תיאולוגי מובהק יותר: ראש האלים דואג להקמת יורש המלוכה הארצית; לשם כך לובש הוא צורתו של המלך החי ומנדב את הזרע, שממנו עתיד לצאת ''בנו של רע''. העובדה, שהאל חייב לעשות זאת כל זמן שהמלך החי הוא עדיין במלוא אונו, אינה קושיה לגבי התיאולוגיה המצרית.
ולכן עלינו לפרש את המונח הזה בקונטקסט האוגריתי במשמעו הראשוני: עבודת אלילים. אין לזה כל קשר למונותאיזם.
אינני מבינה את הנטיה בשנים האחרונות ללחוץ על ההדק בששון ולפרש כל דבר בנסיון לתקוף את מורשת ישראל, התנ''ך, הציונות וחיינו בכלל כיהודים. זה מעשה אנטי אינטלקטואלי ואני מוסרי. |