  
  
  
|
 |
|
||
  מבעד לפריזמה האפורה |
|||
|
|||
על פניו נראה כי מאמרו הקצר של עין צופיה (להלן ע''צ) לוקה מעט בחסר. להלן הנקודות שנראות לי בעייתיות משהו: – שאלת החרם הכלכלי והמצור. ובכן, אינני יודע אם ע''צ מודע לכך שהאירופאים והאמריקאים ממשיכים באספקת המזון ודברים נחוצים אחרים במסגרת תוכנית הומניטרית כוללת לרצועת עזה, אשר מעניקה, בין היתר, מצרכי מזון בסיסיים בחינם לתושבי הרצועה. לבוא ולהגדיר בימינו ''חרם כלכלי'' ולהשוות זאת לתקופת 48 אינו מעידה על השוואה רצינית, בהתחשב ב'סל ההקלות' לו זוכה החמאס. בהעה אישית אוסיף כי ישראל מחוייבת במתן עזרה ושירותים שונים, שכן היא מחזיקה את הרצועה במעין סוג של מצור (אשר לא ברור לי מהי התועלת שבו). ההתנתקות, מבחינה זו – מעודה לא התקיימה. – ע''צ כותב כי [....] ''שנית, במישור העקרוני יש לנהל שיחות בכדי לשכנע את הארגון כי השמדת עם או מדינה ותמיכה בטרור אינם מקובלים על הקהילה הבינלאומית ובחירה בדרך זו לא תביא פתרון לתושבי הרצועה. עדיף לנסות לשכנע מאשר להתעלם.'' [...] האם ניתן לשכנע את הבלתי-משתכנעים? האם תוכל אי פעם לשכנע קבוצה דתית כי היא טועה ומטעה? הרי אם המתנחלים מסרבים להיפטר מאמונתם באשר לקדושת הארץ ולבעלותם עליה – מדוע יסכימו אנשי החמאס לצעד מסוג זה? מה פירוש המינוח המערבי 'פיתרון' בהקשר ערכים אחרים שמפרשים דברים מסוג זה באופן שונה לחלוטין? יש לשער כי אפילו השבדים הבינו זה מכבר שאין במצב הנוכחי הרבה מקום ל'שיכנוע'. זה פשוט לא עובד. – ע''צ ממשיך וגורס [...] ''אז מה עושים? מודיעים רשמית ופומבית כי כל ירי וכל פעולה אלימה אחרת כלפי מדינת ישראל תגרור תגובה מיידית ואלימה ביותר כלפי תשתיות אזרחיות.'' [...] האמנם? האם ע''צ חושב שחיילים ישראלים ומפקדים לא יחשבו פעמיים על רקע תוצאותיה המשפטיות של מלחמת לבנון, אשר בעצם מראות עד כמה ידי המערב קשורות במלחמתו בטרור? וכי מדוע יעדיף קצין ישראלי להימנע מנסיעה ללונדון בתמורה ל'הגנת המולדת' – שמצידה מגמגמת בשתי קולות ביחס לאחריות אישית בכל האמור ל'פשעי מלחמה'? ובכלל, מהי ההגדרה התופשת היום בשטח למינוח זה? מלחמת לבנון הראתה עד כמה הדבר מורכב ומסובך, ועד כמה נחוצה ריוויזייה בהגדרת הדברים הנלווים למצב של לוחמה א-סימטרית, אולם נראה כי גם זהו נושא לדיון אחר. אני משער שהפצצת מטרות אזרחיות תעורר זעקה רצינית בקרב אומות העולם, שמבחינתם ימצאו נקודה נוספת לניגוח ישראל במסגרת המוסר-המשולש שעליו כבר דיווחתי במקום אחר. בהערה אישית אוסיף כי יכולת העמידה המוראלית של ישראל בביקורת בינלאומית נוקבת ירדה פלאים, וכי ההסברה הישראלית בחו''ל ממשיכה להישמע כגמגום בניסיון התרצות ל'הבנה' ל'מצב' – שכלל אינו מובן. גם ביקורת פנים-ישראלית בנקודה זו תעשה את שלה, ועל כן יש לדחות רעיונות פינג-פונג מסוג זה על הסף. עדיף, ככל הנראה, להסיר את המצור העיקש על רצועת עזה ולסיים את מצב הפטרנאליזם הבלתי מובן מצד ישראל כלפי איזור זה. יש לתת לרצועת עזה לקיים יחסי גומלין עם העולם (עם כל הסיכונים הקיימים בכך) ובכך לחייב את הנהגתה לאחריות. המצב הנוכחי של אי-התנתקות ואי-חיבור אינו תורם ליציבות משום סוג שהיא באזור מוכה עוני ודלות זה. – לשוחח עם החמאס בסיטואציה סוריאליסטית זו פירושו לשוחח עם התליין על אורך חבל התלייה המיועד לך, ועל האורך הטמפוראלי של הקאונט-דאון שהוא מוכן להעניק לך עד לחיסולך. ניתן למקם רעיון זה, להבנתי, בשורה ארוכה של רעיונות יהודים מתוצרת הגלות המחייבים שיחה ומו''מ עם הצורר. למותר לציין שעבור מדינה ריבונית דבר מסוג זה אינו רלבנטי, אלא אם כן היא מפרשת עצמה כגטו. אני חושב, לעומת זאת, שאין שום טעם בחיפוש אפיק מסוג זה. יש לתת לזמן לעשות את שלו, ואין שום טעם ליזום דבר, גם לא בהקשר זה. הקסאמים לא ייפסקו בעתיד הקרוב ושלום לא יפרוץ בשום אחת מהתוכניות המוצעות. כל תקופת פוסט-אנאפוליס נועדה לכישלון מהדהד. כל מה שניתן הוא להחזיק מעמד ולהבין שמצב זה אינו אלא סימפטום למצב בינלאומי מורכב פי כמה, אשר אותו היטיב הנטיגטון לתאר בספרו. זוהי מלחמה דתית נטו, ואין שום דרך לפתור מצב זה ברעיונות רציונאלים. מה שהיה – הוא שיהיה. השאלה המרכזית היא מי יחזיק מעמד זמן ארוך יותר בתהליך אירוזיה כפוי זו; על המחיר לכך כבר דובר מספיק. ישראל נוסדה לפתח העולם השלישי ברצועת ספר שמחייבת הגנה תמידית הן במקרה של מלחמה, והן במקרה של שלום. זאת ועוד: החינוך, הערכים, התל''ג, השיטה הדמוקרטית, היחס לנשים ועוד – כה שונה ואחר בישראל מאשר במדינות השכנות, עד כי שום 'שלום' אינו יכול לפרוץ לו מעבר להסכמי שביתת נשק ו'שלום קר' כלשהו. בעתיד הרחוק, אולי יישתנו פני הדברים. עד אז רצוי להכיר במציאות ספציפית זו, גם אם היא עומדת בסתירה לחלום שאותו טיפח דור שלם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מבעד לפריזמה האפורה |
|||
|
|||
כשמתנתקים אז מתנתקים. גם ארה''ב כשנסוגה מאירופה השאירה כוחות צבא באירופה ופיטרלה מסביב לבריה''מ. האם אתה החשבת אז את ארה''ב כאחראית לכל חוסר האחריות של בריה''מ במשך קרוב ל-40 שנה? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי