|
לא בכל יום נופלת בידי שכמותי הזכות להעלות בת שחוק על פני המיוסרים, הנושאים על גבם עולו של עולם.
אם הצלחתי להצחיק אותך, מה טוב. אלא שכדרכך, ההולכת ומתבררת מאורכם של הפתילים, אתה, גדול מבקרי הממסד וסגירותו, אינך מסוגל לשאת קול ביקורת, ולכשנשמע כזה, אתה מעדיף לנהוג כדרך הממסד שאותו אתה מבקר, אלא שלהבדיל מהממסד - אתה רואה עצמך משוחרר מהצורך להתנסח בנימוס ולהקפיד שלא להיראות מזלזל.
בהתייחסותך הסיסמתית לא התייחסת ואפילו לא לרבע טיעון שהעליתי. גיוסם של אברהם ומשה, לא רק שאינה ממין העניין, אלא שאין בה אפילו להעמיד קצה קצהה של הפרכה או סתירה ביחס לטיעון בדבר ניכוס טריטוריות כאמצעי למימוש מטרות לאומיות.
מטרות לאומיות אינן בחזקת תורת משה מסיני וראוי להן תמיד להיבחן לאורו של הקשר - ואכן אליבא דאורי מילשטיין, ההקשר של תקופות אברהם ומשה, שפעלו בצו אלוהי (שאינו ממין עניינה של האסטרטגיה והשיח המתנהל בפתיל זה), הוא ההקשר העכשווי, ואחרת לא היה מגייס אותם כטיעון המנצח לניסוח המזלזל של תשובה בלתי רצינית בעליל.
''הפוסל במומו פוסל'' ואין בסגירותך ובקנאותך אלא כדי להוכיח תקפותה של המימרה לגביך. צר לי שזו דרכך, והיום יותר מתמיד, ברור לי שלא אתה איש שבאמת יכול לחולל שינוי. אתה מיטיב לפעול ברוח הפתגם העממי: ''אג'א יכחילהא - עמאהא'' - בא לאפרה ועיוור אותה, או בלשון מקורותינו אנו - ''בא לברך ויצא מקלל''. |
לאברהם אבינו ארץ ישראל היתה מטרה לאומית,
