|
1. לא התעלמתי. מאחר ודיברתי על יסוף-פיחות שער הדולר הרי שבמשתמע עסקתי גם בשער השקל.
2. העובדה שהנגיד הוריד את הריבית בסופו של דבר לא נכללה במאמר מהווה בעיה. מצד שני אין לי מושג מה באמת גרם לנגיד להוריד את הריבית בסופו של דבר.
3. ממה שלמדתי על הנושא בכלל הרי ההימור של ברננקי החל בימי ספטמבר 2001 (בימי אלאן גרינספאן). התוצאה לא ממש טובה אם כי המשק האמריקאי לא נכנס עד לימים אלו למיתון. אבל, ויש אבל גדול: החוב הציבורי צמח לממדים לא מוכרים, מאזן התשלומים הוא במינוס צומח... הבעיה המהותית של המשק האמריקאי לא נפתרה אלא נדחקה הצידה על ידי תרגילים פיננסיים. כמו שאתה יודע אפשר לנהל עסק על תרגילים פיננסיים אבל בסופו של דבר בלי רווח תפעולי העסק יפול או יהפך להיות תלוי בטובות של אחרים.
4. המשק הישראלי הוא הרבה יותר פתוח (חלקו היחסי של המסחר הבינלאומי גדול יותר) מהמשק האמריקאי. בגלל זה והבדלים במאפיינים אחרים התפריט של מדיניות כלכלית לא יכול להיות זהה.
5. חוק בנק ישראל הנוכחי מעמיד את השמירה על יציבות פיננסית (אינפלציה) בראש יעדיו של בנק ישראל במקום שני ישנם ענייני הצמיחה. מכאן שלכאורה לפישר יש סמכות לפעול לתמוך ביעדי צמיחה. אבל בסופו של דבר התועלת מעשייה בכיוון הזה תלויה במציאות (מבנה המשק - יחסים בין משתנים כלכליים). |
ובכל זאת
