|
יוסף פטריך
קיסריה במעבר מהשלטון הביזנטי לשלטון המוסלמי:
העדות הארכאולוגית מהאזור הדרומי-מערבי והמקורות הכתובים
במוקד המאמר שני מכלולים ארכיטקטוניים רחבי ידיים המצויים בקצה הצפוני של האזור הדרומי-מערבי בקיסריה, בסמוך לחומה הצלבנית מדרום לה: האגף הציבורי של הארמון (פראיטוריום) של המושל הביזנטי ומכלול רומי מאוחר או ביזנטי הכולל שישה מחסנים הקשורים לווילה עירונית צמודה. גורלם של מכלולים אלה משקף את גורל המִנהל המקומי והעילית העירונית בקיסריה. העדות הארכאולוגית מצביעה על נטישה וסוף חד של החיים העירוניים, כתוצאה מהסבת השטח לאזור חקלאי – חלקות גן שהיו ערוכות בטרסות, ושהושקו במי בארות שנחצבו לתכלית זו וברשת תעלות בנויות אבן. תמורה זו חלה במהלך שבע שנות המצור על העיר, שהסתיימו בכיבושה בשנת 640 או 641 לסה''נ. תמונה ארכאולוגית זו מוארת יפה על ידי מקורות כתובים – שומרוניים, נוצריים ומוסלמיים – המוצגים במאמר בפירוט. בעקבות הכיבוש לא נשרפה קיסריה באש, ואף לא הוחרבה באופן שיטתי; במהלך המצור התרוקנו חלקים נרחבים שלה מתושביהם, שגלו אל מעבר לים. תושבים אחרים הומתו או נלקחו בשבי והוגלו לאחר הכיבוש. אך עדיין נשארו בעיר נוצרים שעיבדו את חלקות הגנים המדורגות. אלו ננטשו סופית קודם לשנת 700 לסה''נ, ומאוחר יותר הפך השטח לבית קברות מוסלמי. בית הקברות מצביע על שינוי האוכלוסייה המקומית מנוצרית למוסלמית, כתוצאה ממדיניות ההתיישבות של השלטון החדש, הצבתו של חיל משמר, ואולי אף המרת דת כפויה לאסלאם.http://ybz.org.il/?ArticleID=1616 |
אתה צודק .
