![]()
|
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
פעם כשטיילתי בפארק וייצמן ברחובות ראיתי חתול הורג יונה, החתול על מיניו הוא ללא ספק הרוצח המושלם ביותר שסיפק גזע היונקים, לעומתו הכלבים רק חובבנים והאדם והשימפנזה כמו נכים שמשתמשים בכלי עזר. ואכן רצח מרהיב זה היה, בניתור אחד מהקרקע הוריד אותה במעופה, נשיכה אחת והיונה איננה. ומשרק התחיל החתול להנות משללו ניגשה אישה שעברה במקום והחלה לצעוק על החתול ולסלק אותו, השד יודע למה, חמלה לגופת הציפור גרידא או שמא היא זאת שרצתה להנות מהשלל שהרי ללא צל של ספק פינקה נפשה לא פעם ולא פעמיים בשניצל עוף. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
סארטר כינה את החתול ''אלוהות שקטה''. בהמות אנוש ההולכות לאובדתן, לניפוי וחיסול נשמות חושך, נשמות חושך אבודות, אכן שונאות את החתול וכל נשמה מוארת אחרת. | |||
![]() |
![]() |
![]() | ![]() |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |