  
  
  
|
 |
|
||
  אכן חד גדיא |
|||
|
|||
ברגותי מציע משא ומתן על בסיס הסכמות קודמות על ישראל. אריה עירן מגיב באופן אופייני: ''אני אריה עירן אומר לכם שזה לא יקרה .'' ו'יענקלה' פוצח כהרגלו בעוד ערבוביה של תיאורי משגל: ''הדם עולה ליוסאלאך ללחיים כשהם שומעים את לחישותיהם של הברגותיים. הם נמסים.. היוסלאך. הם רוצים עוד ועוד ועוד מילים מתוקות. ההורמונים מיצרים אצלם עדנה , תשוקה בלתי מובנת. לחבק, לנשק, לפתוח את הרגליים עד תום לברגותים. הנפלאים האלה... אחחחחח אחחחח גונח היוסלה כשבוא שומע את הברגותי לוחש לחישות באוזנו. עוד עוד עוד עוד צועק יוסאלה... וגומר....'' מעניין השילוב הזה של הכחשת והדחקת השאלה המוסרית הנוגעת להמשך הכיבוש בישראלי בשטחים עם תיאורים מיניים. אפשר גם להגדיר את זה כהתנייה של תחושות אירוטיות אמיתיות בסירוב למשא ומתן - התניית האפשרות המינית ביצירת סיטואציה אלימה בעליל. הקונפורמיסט המצוי אינו מגיע לסיפוק (או אפילו לזיקפה) ללא אלימות. זה מצב ידוע שתמיד איפיין את הקשר בין פוליטיקה מדכאת לבין סיפוק מיני. אובדן הרוחניות, או במקרה הזה אובדן האתוס האזרחי. גם הממשלה הימנית הדוחה את הקץ (או כך נדמה להם) פועלת רק במונחים של 'כתישת הגוף' - כתישת עזה ותושביה, טנקים, מסוקים, ומזלטי''ם, נגד חיל רגלים קטן חמוש בתת מקלעים אר. פי. ג'ים, וטילי נ.ט. חיל הרגלים של החמאס מורכב כנראה מנערים בני 12 עד 17 היות וזה גילם של ההרוגים הפלסטינים בעזה היום. אולמרט אמר היום: ''מי שמנהל היום את מה שקורה בעזה הוא החמאס, והארגון הזה על כל חבריו נושא באחריות לטרור הבלתי נפסק ויאלץ לשאת בתוצאות הבלתי נמנעות של מעשיו בדרום הארץ. אני מבטיח לכם שהתשובה לחמאס תהיה כזאת, שהוא לא יוכל להמשיך לפעול כלפי אזרחי ישראל כפי שהוא פועל.'' ובכך הוא חוזר על הטעות שעשה באופן עקבי כל ראש ממשלה בהסטוריה שניסה להלחם מלחמת חורמה בהתקוממות עממית חמושה. ''ביום רביעי נהרגו אולג ליפסון ולב צ'רניאק לאחר שמחבלים חדרו למסוף הדלקים באזור נחל עוז שסמוך למרכז רצועת עזה ... לפנות בוקר באותו היום, נהרג חייל צה''ל, סייף ביסאן, בן 21 מכפר ג'ת, ושניים נוספים נפצעו באורח קל בהיתקלות שאירעה בדרום רצועת עזה, סמוך לחאן יונס. כוחות שערכו פעילות שגרתית בין הגדר ובין שכונת עבסאן א-זריר בחאן יונס, כקילומטר בעומק הרצועה, נתקלו ככל הנראה במארב מחבלים, שירו לעבר החיילים. ביסאן נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו. במהלך חילופי האש ביצעו מסוקי חיל האוויר תקיפות נגד החמושים. '' ['הארץ, היום] התיאורים האלה של הפעילות בעזה אופייניים לסוג לוחמה שכל קצין קרבי בצה''ל מכיר, ומעדיף שלא להשתתף בה. והסיבה לכך אינה היעדר תעוזה ומוטיבציה. קציני צה''ל יודעים שאין דרך לנצח צבא עממי המעוגן בתוך עמו, כאשר ילדים בני שתים -עשרה וארבע-עשרה נוטלים קלצ'ניקוב ונלחמים בצבא כיבוש (כן הצבא הישראלי הוא עדיין צבא כיבוש בעיני הפלסטינים). 'ואתא שונרא ואכלה לגדיא...' - אין לזה סוף. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אכן תרי זוזי . |
|||
|
|||
נא לרשום - אני מסכים עם יוסלה ! אמנם זו לא הסכמה גורפת , זו לא הסכמה עם המסקנות , זו הסכמה קטנה , קטנטנה , זעירה , זערערת . למה אני מסכים ? אני מסכים להעדר תוצאות ממשי בלחימה בטרור ברמת הפרט . נכון שאין הכרעה כאשר קומץ טרוריסטים נהרגים בשעת בריחתם מאתר רצח . כל הפעילות ''הכירורגית'' של צהל נועדה להמנע מגינויים בין לאומיים , מהשחרת דמות ישראל בין האומות ומהצנת הפלסטינים כצד חלש ולכן לכאורה כצודק . בשיטה זו אנחנו נפגעים בכמה מישורים . הטרור אינו פוסק , הדבר עולה לנו ממון רב ונפגעים רבים ואנחנו נראים רע בעיני העולם . כפי שכתבתי כבר פעמים אחדות , את הפלסטינים ניתן לנצח במהלך מדיני . סיפוח חלקים מרצועת עזה כשהם ריקים מתושבים . מה שנקרא ''ניקנוק עזה'' . ואתא גדיא ואכל לשונרא ! | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי