  
  
  
|
 |
|
||
  לא נתקלתי בשום קושי בקטעים שהבאת |
|||
|
|||
לק''י יובל - דובר עברית מודרנית יבין את רוח דברי חז''ל והתנ''ך הרבה יותר טוב מאשר מי שדבר עברית בתקופה הארוכה שבה הלשון היתה בהקפאה. למשל ירמיה צועק ואומר - סוסים מיוזנם היו עמי - איש אל אשת רעהו יצהלו. דובר עברית מודרנית לא יזקק לשום פרוש כדי להבין את המילה ''מיוזנים''. לעומת זאת רבותינו הראשונים פשוט לא הבינו אותה ולכן פרשו אותה במבון של סוסים - שאכלו הרבה מזון - סוסים שבעים. יש עוד הרבה דוגמאות אבל בנתיים זה מספיק. בוא נגיד כך - התנ''ך וגם דברי חז''ל כתובים בישראלית כי נוצרו על אדמת ישראל. בתקופות הגלות היה לצערינו נתק ארוך בשפה - אבל זו עדיין אותה שפה. אליצור | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| העניין בירמיהו אינו מובן מאליו |
|||
|
|||
מאחר וזהו ביטוי יחידאי. בתרגום השבעים אכן גורסים כי אלו סוסים שהזנו אותם ועתה הם מיוחמים (וביוונית - מטורפים אחרי נקבות) מאידך על פי ההקשר בהחלט יתכן שהם סוסים שהזינו אותם והשביעו אותם. וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם וַיִּנְאָפוּ, - וּבֵית זוֹנָה יִתְגּוֹדָדוּ. ח סוּסִים מְיֻזָּנִים, מַשְׁכִּים הָיוּ - אִישׁ אֶל-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, יִצְהָלוּ. כאשר יש הקבלה בין הצלע הראשון והשני בשני הפסוקים | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי