  
  
  
|
 |
|
||
  קבל ממני עצת חינם |
|||
|
|||
טוב, מצאתי בעצמי את התשובה באתר הבא: ניקולא | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אני מקווה כי לא חשבת |
|||
|
|||
שאני יכול לענות על זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קיוויתי תשובה |
|||
|
|||
מאוהד ביתר או מאליצור סגל... אבל עכשיו לא נורא :) ניקולא | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קיוויתי תשובה |
|||
|
|||
לק''י אני לא מתמצא בניקוד ובקושי עברתי את מבחן הבגרות בדקדוק בזמנו. בקריאה בבית כנסת אני משתדל להקפיד כמיטב יכולתי על ההגוי הנכון בקריאה ולשם כך הבנת הניקוד חשובה - אבל אני לא יודע לנקד בעצמי. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דגש חזק לאחר ''מה'' |
|||
|
|||
עד כמה שזכור לי, המלה ''מה'' מתנהגת כמעט תמיד כמו ה' הידיעה. בפרט - בדרך כלל יבוא אחריה דגש חזק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דגש חזק לאחר ''מה'' |
|||
|
|||
כן, אתה צודק שהתופעה דומה. ה''מה'' נחשבה למחובר למילה הבאה ומתנהגת כמו ה''א הידיעה. יש הסבר מדוע ה''א הידיעה דורש דגש חזק אחריו: זה בגלל שהצורה הארכאית הייתה ''הל'' כמו בערבית ואירעה תופעה של טמיעה של הלמד ובוזמנית ''פיצוי'' לטמיעה זו בהכפלת העיצור שבא אחריו. אפשר לראות תופעה דומה במילה ''מן'' כשהיא מחוברת למילה: נשאר המי''ם והנו''ן נופל אבל יש תופעה הכפלת העיצור הבא. חוץ במקרה ומדובר בגרנוית, אז מתארכת התנועה שעל העיצור. לגבי ה''מה'', אני מנחש שיש הסבר דומה, אבל אני לא בטוח... אולי בגלל שהצורה הארכאית היית ''מָן'' (עם קמץ במי''ם)? ניקולא | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי