פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לאבנר בן בסט, 24/09/02 0:55)
טעות בידיך
דינה ביכל-שונרא (יום שלישי, 24/09/2002 שעה 7:44)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בארה''ב קיים רב-שיח לגבי הפעולות (לא שזה מונע אותן, אבל מדברים עליהן). באנגליה החל דיון ציבורי בנושא זה.
איני מכירה מדינות אחרות מספיק טוב, אבל שתי דוגמאות אלה מראות כיצד אפשר לעשות זאת. מאסר עיתונאים? לא, זה לא קביל עלי, כחלק מדמוקרטיה.
_new_ הוספת תגובה



האמת דינה, שככל שגוף אירגוני מנופח יתר על המידה
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 24/09/2002 שעה 9:57)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ככל שתקציביו עומדים ביחס הפוך ליעילותו, כך גם יהיו מאמצים קוגניטיביים לקזז את השרירות המוסדית/אירגונית באמצעות האדרת (אמפליפיקציה) של סכנות אמיתיות, הצבת מטרות מדומות והאדרתן, ושושואיזם יתר (דהיינו הרתמות לתגובתיות יתר וגיוס יתר משאבים (חלקם גם נפשיים/רגשיים) במיקרים מינוריים או ניטרליים בעליל).

כאשר כוח האדם גדל, והיעילות יורדת (לא בהכרח מתוך יחס בין שני אלה, שהרי יש גופים גדולים יעילים כמו מייקרוסופט) הרי שתיערך אקומודציה מוסטת, דהיינו יהיו דפוסי אי יעילות שיטתית, והסטות ערכיות וביצועיות מובנות.

דומני שבגופים אחרים קיימת יתר מינוריות רטורית, פחות השתלהבות לתפעול וגיוס משאבים, אך יותר ממוקדות בצד יתר יעילות, וגם ערכיות רקע שקטה.

זאת, ללא קשר לכשלונות גופי מודיעין זרים לנבא אירועים מאז'וריים. יתכן שהיו אכן הערכות וניבויים טובים, למשל לגבי אל-קאידה, וטווחי זמן סבירים, אך הבעייה היתה לא בעצם מיפוי התופעה, אלא במשקל הנמוך שניתן לה מצד מקבלי ההחלטות.
במתן משקל וראיית הקשרים רחבים יש משהו נוסף פרט למיפוי תפעולי: המערך הערכי /תרבותי/ כלכלי והשלכותיו המורכבות. אכן הנשיא בוש הציב את תופעת אל קאידה בהקשר ערכי והקשר חשיבות נכון נרחב יותר.
_new_ הוספת תגובה



דיון פומבי על מה?
אבנר בן בסט (יום שלישי, 24/09/2002 שעה 12:20)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על הפעלת סוכנים על ידי ה-CIA או ה- MI-6? האם נערכים שם דיונים על יעדי האיסוף המודיעיני, צורת איסוף המידע, תורת הפעלת סוכנים ואישור ציבורי להפעיל כל מרגל ומרגל ותנאי השירות שלו?

זה לא נערך בארה''ב ולא נערך בבריטניה. כי ברגע שזה ייערך, לא יהיה יותר מודיעין למדינות אלה.

נושא המודיעין, תמיד נכלל במשפט כללי ולא מחייב במדיניות הביטחון. אין שום פירוט ושום תנאי. מדיניות הביטחון היא תמיד דפנסיבית במשטרים דמוקרטיים. אבל זה לא ימנע מבוש לתקוף את עיראק, ולו רק משום שהוא חושב (והממסד האמריקאי חושב איתו, לצורך זה) שעיראק מהווה מקור תמיכה לטרור האסלאמי וקן דגירה לנשק בלתי קונוונציונלי.

זהו אירוע מבחן, לטענתך. אז תיראי שבעוד הויכוח המדיני-אסטרטגי הוא נרחב ודינמי, הרי הויכוח המודיעיני כלל לא מתקיים. ישנה הערכת מצב כללית שהתפרסמה באופן חלקי, כדי לתמוך בעמדת בוש, אבל לא פורסמו עובדות וידיעות מודיעיניות לידיעת הציבור. גם לא בארה''ב. כי פרסומן היה קוטע את המשך הפקתן.

לכן, כמו בכל דמוקרטיה הרוצה להמשיך ולהתקיים, היא חייבת לשמור את המודיעין מחוץ לעיני הביקורת הציבורית. וככל שמערכת זו מוגנת מחדירה חיצונית, היא פועלת נכון ומקצועית יותר. בקרה מקצועית מתקיימת במערכות פנים ארגוניות, במשרד הביטחון ובועדת החוץ והביטחון של הכנסת (במקרה הישראלי). ובכך מצליחות מערכות מודיעין טובות להוכיח שוב ושוב ש''ידע זה כוח''.
_new_ הוספת תגובה



דינה:מאסר עיתונאים,באיזה הקשר הם נאסרו?
מוטקה צביאלי (יום שלישי, 24/09/2002 שעה 20:03)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי זה היה שטח צבאי סגור? מה עם דני פרל, הוא נרצח בגלל שהוא היה עיתונאי? גם לעיתונאות יש גבול. עיתונאות לא דוחה פיקוח נפש. להיפך,פיקוח נפש דוחה עיתונאות.
_new_ הוספת תגובה



הם נעצרו משום שעורך העולם הזה רתח מזעם משום
דינה ביכל-שונרא (יום שלישי, 24/09/2002 שעה 23:28)
בתשובה למוטקה צביאלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

...שהסקופ שהוא ישב עליו בסבלנות רבה עד לשחרור מידי הצנזור, פורסם אצלם. ו*זה*, כך מסתבר, קרה רק בגלל טעות תרגום.

והחומר ה''סודי'' היה סודי רק מפני תושבי ישראל. כל שאר העולם ידע על כך.

כאשר יש סוד שרק תושבי המדינה אינם ראויים לדעת אותו, זו לא הגנה על ביטחון המדינה, זו מדינת משטרה. ישראל, אמצע שנות הששים.
_new_ הוספת תגובה



עיתונאי - הוא כל מי שמקבל תג מבעל העיתון.
ראובן גרפיט (יום חמישי, 26/09/2002 שעה 13:42)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי אבנרי כבעל עיתון קיבל חסינות משפטית למרות שנסע למדינות אויב כמו לבנון ותוניס וסייע לאוייב ישראל, הגדול ביותר בהסטוריה שלנו מאז היטלר, ליאסר עראפת, וכל זאת בכסות תעודת עיתונאי שהוא הנפיק לעצמו. כל אחד מאיתנו יכול להיות עיתונאי ולקבל חסינות, נראה לי מוגזם לחלוטין. חייב להיות תהליך מסודר ומקובל בנושא.
_new_ הוספת תגובה



על איזו חסינות משפטית אתה מדבר ? אין חיה כזו.
יוסי (יום חמישי, 26/09/2002 שעה 14:02)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יוסי - חסינות עיתונאית מאפשרת לעיתונאי לפרסם
ראובן גרפיט (יום שישי, 27/09/2002 שעה 14:41)
בתשובה ליוסי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמרים כולל מידע מסווג כאשר הוא מסתיר את מקורותיו. לא פעם העיתונאים מפרסמים מידע שלעיתים ובמכוון שגוי או מטעה - במסווה של מקורות מחו''ל וכך הם עוברים על חוקי הצנזורה.
עיתונאי יכול לנסוע לארץ אויב/ או שאין לנו יחסים עימה (בעבר זה היה דבר חמור) ולראיין אנשים, יחס החוק לגביו שונה מהיחס לגבי אזרח רגיל. אורי אבנרי , עורך ובעל העולם הזה, ידע לנצל זכויות אלה לרעה באופן מוגזם.
_new_ הוספת תגובה



ראובן, אכן בית המשפט העליון הכיר בזכותו של
יוסי (יום שישי, 27/09/2002 שעה 15:14)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עיתונאי שלא לחשוף את מקורותיו (אגב זו לא זכות טוטאלית, אלא יחסית).
אבל בשום מקום לא כתוב שהעיתונאי נהנה מחסינות אם הוא עובר עבירת צנזורה.
צריך לעניין זה להבחין בין חיסיון לבין חסינות:
חיסיון עיתונאי הוא הזכות - יחסית או מוחלטת - שלא לגלות את מקורותיך.
חסינות הינה מחסום בפני העמדה לדין למרות שנעברה עבירה.
לעיתונאי יש חיסיון אך לא חסינות.

חג שמח.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי