|
כרגיל,נהנתי לקרוא. יכולת הניתוח המרשימה שלך לא מותירה ספק אצל הקורא שהעמקת את מחרשתך ודשת היטב בסוגית החכמה. משנתך קב ונקי ומאירת עינים. (מחלקים תעודות בינואר,שליש א'..טוב בדיחונת)
לגופו של עניין. יש להבחין בכמה צורות של חשיבה. הגמרא הרי חלוקה בדיעותיה על ''סיני ועוקר הרים''. כלומר מה עדיף? אדם שהוא בקי בנושא לעמקו. מבין את כל ההיבטים של הסוגיא הנידונה, או חריף המוח ''עוקר הרים'' שמכח פלפולו מפרק הרים ומשבר סלעים.
לפי הסיפור שספרת על א,איינשטיין, הוא גם הטיף להתבוננות עמוקה בסוגיות ההויה. שיטת ה''חאפ לאפ'' הרי מועדת לפורענות, למרות הברק, חידודי הלשון ומהירות התפיסה המופשטת. איך אמרו :''ההבדל בין הפיקח לחכם הוא שהחכם לא נכנס למצבים שהפקח יכול לצאת מהם''. אילוץ מצבי ותכסיסנות כדי להחלץ ממצבים שונים יש בהם כדי לעורר הערכה (החבר'ה גם קבלו צלשי''ם על תושיה מול האויב..שאספר לך סיפור?) אבל עדיף לי חכם הרואה את הנולד מאחד שבצעצועי לשון או הברקה רגעית יצור מציאויות שקשה לצאת מהם.
ההבנתי אותך נכון? |
מיכאל: ''ממזריות'' או פקחות ככשרון בפני עצמו.
