|
הפוגענות כאן הינה בעיקרה זו של מניעת משאבים משכבות רחבות, תוך הזרמתם לשכבות אחרות. התופעה אינה מלווה בתופעה המוכרת של פחדו של הגנב או המועל מהחשפות. להפך, מדובר פה במצח נחושה, בצדקתנות, בגילויי התעמרות ובכמה קבין של התאכזרות.
לעיתים דומה עליך שמדובר במעין שחצנות של קאפואים, או בדמויות נפוליאוניות מסוג המלך היהודי שהמליכו הנאצים על גטו לודג', למשל, שדמותו הופיעה גם בשטרות כסף שניטבעו בגטו.
התופעה של הזדהות עם הפורע החזק והקשוח (שעסק בגזל - אף עד גזל שיני הזהב של הקורבנות ירד), נחשפה על ידי פסיכיאטרים כגון תאודור אדורנו אחר מלחמת העולם השנייה. האם הזדהות וחיקוי אלה נימשכים באופן סמוי עד לימינו? ניתן לציין אולי בהקשר זה את ההנאה מספרות הסטלגים, שעסקה בסדיזם גלוי, בתקופת שלטון החושך בארצנו.
לתופעה ניתן לקרוא, במטרה ליצור גינוי ערכי חזק כלפי הבלתי קביל והאבסורדי: קלפטונאציזם, ולנושאיה - קלפטונאצים (קלפטיין ביוונית: גניבה, ראה קלפטומניה ). |
גורמי גזל-פריעה קלפטונאציים
