  
  
  
|
 |
|
||
  האבסורד הוא שהגישה הצופית (או סופית) היגיעה |
|||
|
|||
לארץ באופן עקיף, דרך תלמידיו של מציב שיטת ''העבודה'' הרוחנית הקווקזי (בן לאב יווני ואם ארמנית) גאורג איוונוביץ גורדייף (1870-1949 ). מדובר במסכת רעיונות אזוטריים והבנת ותירגול מערכות תנועה, והתנסות במדיטציה בתנועה. האיש הרבה לנדוד במזרח, שהה 10 שנים בטיבט, והיה מורו הרוחני של הדלאי למה. אחת ממקורות השפעתו המרכזיות היא התורה הסופית ותורת התנועה המרחבית הסופית. הבמאי הבריטי הדגול פיטר ברוק היה אחד מתלמידיו, ובסרטו על מסעותיו של גורדייף Meeting with remarkable men על פי ספרו, רגע השיא בסרט הוא כאשר גורדייף מגיע במסעו הרוחני למנזר בודהיסטי יחודי. שם הידע האולטימטיבי מתגלה לו, לא במילים, וגם לא בשתיקות זן, אלה בתנועה, במחול דרוישים סופי - בדינמיקה שלא מן העולם הזה של תנועה מורכבת ורבת רכיבים המאזנת עצמה באופן ''לא אפשרי'' ברגע אובדן משקלה, על הסף. צריך לראות זאת (מדובר באחת הקבוצות הצרפתיות של תלמידי גורדייף). רגע שיא אחר הוא כאשר גורדייף נוכח במעין ''תחרות'' שנתית בין אמנים תוקעי קרן באפגניסטן. הארוע נערך בקניון, וכל תקיעה גוועת בקול ענות חלושה בין צוקי הקניון האדיר. אבל אחד קולע לתדר ולעוצמה הנכונה, והתקיעה משתקפת לפתע ועולה ומהדהדת מכל צוקי הקניון, תוך החזרים ממישור צוקי למשנהו באפקט ממושך ולא יאומן. אחד ממפיצי הגישה המרכזיים בארץ היה המחנך מהגימנסיה הריאלית בחיפה, יוסף שכטר. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי