  
  
  
|
 |
|
||
  לא אריה , אתה כנראה עיוור . |
|||
|
|||
אתה, אריה עירן, הוא זה שעשה שימוש בהיכרותך האישית את אורי אבנרי כדי להשמיצו ברבים. אתה הוא זה הסובל מעיוורון האופייני למי שכל חייו מדד את הצלחותיו ביחס להצלחות הקולגות שלו, ותמיד מצא שנכשל. אבנרי יצר מחייו מפעל שיש לו משמעות מעבר לחומר, מעבר למקום ומעבר לזמן. בעוד שאתה, אריה, ממשיך להגיב באופן קטנוני לכך שאבנרי אינו מגיב לאלה שמקללים אותו מבוקר ועד ערב. וביחוד נראה שחורה לך שאבנרי אינו מגיב לשטויות שאתה כותב. האם עלה אולי בדעתך שיש מי שקורא את הדברים שמתפרסמים באתר? אתה כותב כמו מישהו שמשרבט לעצמו סודות ביומן. התנהגותך מזכירה את הביטוי 'כסומא בארובה'. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מה שכתבתי כך הוא . |
|||
|
|||
אבנרי אינו מתמודד עם הביקורת על דיעותיו באופן פרטני . אינו בוחן אותם באופן לוגי . משתמש בכל טריק רגשני כדי להשפיע על קוראיו אך לא בבדיקה המקובלת אצל אנשים ראציונליים . המיפעל שייצר אבנרי הוא אסון לאומי יהודי . הוא מבוסס על הבנה שגויה של המציאות , הבנה שבאה מראיה חלקית , לא שלמה . אדם כמותו שאינו רואה בשכול והאבדן של היהודים בשואה אסון שזקוק לתיקון הוא כל מילה שלילית שתעלה בדעתך . הלעג שהוא מפנה כלפי דיעותי , ניסיונו לחשוף את מצבי המשפחתי , כאילו זה טיעון או חלק מהדיון , מעידים שאין לו טיעונים נקיים ישירים עיניניים ולוגיים . הישענות על אריסטו שמת לפני 2300 שנה ועל קאנט שמת לפני 200 שנה במקום על מציאות ביולוגית חיה ונושמת זה ממש פאטטי . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מה שכתבתי כך הוא .'' |
|||
|
|||
אם כל מה שאריה עירן כתב אכן ''כך הוא'', הרי שצפויים לנו חיי צפיפות בגטו יהודי מהים ועד הירדן שבו המשטרה כל יכולה והכנסת כבר מזמן פוזרה. הרי האיש כלל אינו מבחין בין הרהורי ליבו והמציאות הפוליטית-חברתית שלנו. ''הלעג שהוא מפנה כלפי דיעותי , ניסיונו לחשוף את מצבי המשפחתי...'' משום מה אריה עירן השתכנע לאחרונה שיוסלה הוא אורי אבנרי, ולכן הוא מייחס לאבנרי דברים שיוסלה כתב. בתחילה הבלבול הזה שיעשע את יוסלה, אך זה מתחיל להוות מטרד, היות וכבודו של אורי אבנרי במקומו מונח, ואיננו זקוק, לא למליצי יושר, ולא למתחזים. לכן יוסלה מכריז בזאת שהוא מדבר רק בשם יוסלה ובשם יוסלה בלבד. והיות ויוסלה הוא דמות ספרותית, יהא זה בגדר טעות בהבנת הנקרא לייחס ליוסלה זהות אחרת. ולענייננו. עירן כותב: ''אדם כמותו שאינו רואה בשכול והאבדן של היהודים בשואה אסון שזקוק לתיקון הוא כל מילה שלילית שתעלה בדעתך .'' ובכן עירן טוען שמותר לו לכנות את אורי אבנרי בכל ''מילה שלילית'' שתעלה בדעתו. והוא מנמק את ההצהרה הגורפת הזאת בכך שאורי אבנרי ''אינו רואה בשכול והאבדן של היהודים בשואה אסון שזקוק לתיקון.'' לא צריך להיות גאון כדי לדעת שהתיאור של אבנרי כמי שמפחית מגודל האסון של השואה הוא שקר מארץ השקרים הנבזיים. ורק מוחו הקודח של אריה עירן מסוגל לכתוב שטות כזאת ברצינות. ''הלעג שהוא מפנה כלפי דיעותי , ניסיונו לחשוף את מצבי המשפחתי , כאילו זה טיעון או חלק מהדיון .'' כאן עירן מתייחס לשאלה שנשאל בתגובות קודמות: האם הכוהן הגדול של הפרו ורבו היהודי לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים? האם מוכן אריה עירן לגלות לנו כמה ילדים יש לו, וכמה נכדים? זה לא נסיון ''לחשוף'' את מצבו המשפחתי של עירן, אלא שאלה פשוטה ורלוונטית מאד כאשר האיש מתרוצץ בחוצות חיפה עם שלטים לריבוי הילודה. האם זה כל כך מעליב לשאול את מי שמטיף לכולם להרבות בילודה כמה ילדים יש לו בעצמו? נראה ליוסלה בשלב זה שאפשר לשפוט לפי תגובותיו הנשנות של אריה עירן בעניין זה מהי מציאות הפרו ורבו אצלו. משום מה עירן לא תופש כלל שכאשר הוא מנסה לשכנע אותנו להפרות ולהתרבות יש בכך משום חדירה לרשות הפרטית של כל אחד ואחד מאיתנו. ועירן לא לא תופש כנראה שכאשר מרוב התלהבות הוא מסגיר פרטים על המצב המשפחתי של אנשים ידועים במטרה לכופף להם את הזרוע ו'להוכיח' כביכול שאינם תורמים לילודה, הוא באמת 'חושף מצב משפחתי' ללא כל זכות. וכך כאשר קרא יוסלה שאריה עירן העלה במסגרת אחד מכתבי ההשמצה על אורי אבנרי את העובדה שלאבנרי אין ילדים, רתח יוסלה. איזו חוצפה, חשב יוסלה, יש לאריה עירן להעלות פרט אישי כל כך (בהתבסס על היכרותו האישית את אבנרי) כדי כביכול 'להוכיח' שאבנרי לא תורם לילודה. לא סתם חוצפה, אלא ניבזות שאין שכמותה. שפל המדרגה האנושית. מעשה חלאתי, מעורר קבס ממש. וכך מרגיש יוסלה, ואין לדברים קשר לאבנרי אלא בשל השימוש שאריה עירן אוהב לעשות בשמו של אבנרי בכל הזדמנות. הנושא כאן כלל אינו אבנרי, אלא המוסר הירוד כל כך של אריה עירן. ואם עירן מאמין עכשיו שיוסלה הוא אורי אבנרי, מה טוב. זה רק מראה עד כמה עירן אובססיבי ביחס להשמצות שהוא מעלה על הכתב - הוא חייב לדעת בביטחה מיהו בדיוק המכותב, וזה שיוסלה הוא דמות ספרותית תמיד הביא לעירן את הסעיף. עכשיו שהוא חושב ש'גילה' את זהותו ה'אמיתית' של יוסלה, עירן מפזז ברחובות חיפה שיכור מעצמו. ומדוע? כי הידיעה, או הזיהוי ה'סופי', משרים על זה הסובל מחרדות קיומיות שלווה ובטחון - מראית עין של יציבות נפשית. כל זמן שעירן - השור בחנות החרסינה - נאלץ להתמודד אל מול יוסלה המסתורי משהו, חש כמי שעומד על רצפה חלקה ביום גשם -ועוד בשיפוע. אך זה מה שעירן מפספס מההתחלה: הקסם של הכתיבה שלא לצורך העניין אלא לצורך הכתיבה בלבד. ובנוסף, הכתיבה והדיאלוג כאמצעי לשנות את בן-השיחה. אך הכיף הזה של מציאת פתרונות ריטוריים בזמן האמת של שיחה באתר, חולף על פני עירן כמו ענן של בוקר ללא כל רישום. הוא חושב בהתאמצות כיצד יכפה את דעתו בעניין זה או אחר על הקוראים היגעים של 'ארץ הצבי', עם פטיש או בלי. הכתיבה לא חשובה, גם לא הכתיב. הגישה לא חשובה, גם לא הנימוס או האתיקה. העיקר לחדור כמו במשגל אינוס לתודעה של הקורא עד שהלה יאנק ויודה לעירן על שאנס את דעתו. יוסלה התרשם עד כה שעירן בכל זאת אוהב לכתוב, אך גם שעירן רתם את עגלת הכתיבה שלו למשימות המינכנהאוזניות שלו. אולי אם עירן יקדיש קצת יותר זמן לקריאה ולכתיבה וקצת פחות לאינוס דעתו של הקורא המזדמן, אולי ילמד למצוא בכתיבה את מה שהוא מחפש כרגע בכל המקומות הלא נכונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מה שכתבתי כך הוא .'' |
|||
|
|||
לא הצלחת לשכנע אותי שאריה כתב שטויות נהפוך הוא, הערותיו על הלמוט הרבה יותר משכנעים הלמוט לא מגיב להערות שמופנים כלפי מאמריו זו עובדה. יוסלה זה הלמוט והלמוט זה יוסלה שהיא דמות ספרותית טראגית מהשואה. וזו דמותו שלו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מה שכתבתי כך הוא .'' |
|||
|
|||
הנסיון שלך לכתוב בגוף שלישי קצת חורק. לך אל יוסלה, עצל, למד דרכיו וחכם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי