  
  
  
|
 |
|
||
  פילוסופיה בגרוש |
|||
|
|||
צריך להתאמץ מאד כדי לייחס לסוקרטס העדפת החיים הטובים, ו''הנאות הגוף ואולי הנפש .'' צריך גם הגיון של קרפדה כדי להקיש מדרווין ש''המלחמה היא הכרח''. הרי אפשר לטעון בהתבסס על דרווין שמצב מלחמה מתמיד, כפי שעורג לו אריה עירן, איננו משרת את מטרת קיומו של המין האנושי אלא גורם להכחדתו, ולכן נוגד את התיאוריה האבולוציונית אשר לפיה כל מין, ובכלל זה המין האנושי, שואף להביא למקסימום את היתרונות הביולוגיים שלו, וזאת על מנת להתקיים במספרים גדולים ככל האפשר. ויצירת תנאים של שלום בקרב בני האדם אמורה לאפשר לפתח תנאים אופטימליים לקיום המין האנושי. אריה עירן שוכח שהתפיסה האבולוציונית לא זכתה לתפוצה כה רבה בשל השימוש הציני שניתן לעשות בה על מנת לתרץ הכחדה הדדית של קבוצות פוליטיות ועמים. התפיסה האבולוציונית הפכה לפופולרית בשל היותה תואמת את הרעיונות התועלתניים שהפכו מרכזיים בתרבות המאה התשע עשרה. הרעיון התועלתני דחף לקידמת הבמה את הקשר הטבעי הקיים בין האינטרס העצמי של כל אדם לבין הקיום המדיני והאזרחי. אך לא זה המקום להכנס לניתוח של התפיסה התועלתנית. די יהיה לומר שהקיום של יצורים בודדים ושל מינים ביולוגיים נובע גם לפי התפיסה התועלתנית וגם לפי תורת האבולוציה מהאינטרס העצמי. אך אין זה אומר שכל דאלים גבר, כפי שאריה עירן מנסה להציג זאת. זה אומר רק שהקיום המדיני-חברתי מייצג תמיד את האינטרס העצמי, אך אינטרס עצמי המופעל בתוך מערכת של מבנים שדומים מאד למבנים סמיוטיים-דקדוקיים, כגון היחס בין מושל ונמשל, בין ממשלה ואזרח. המונחים 'מושל' ו'נמשל' (ממשלה ואזרח) מתייחסים באותו האופן למונח 'ממשלה'. המונח 'ממשלה' משמש כשם גם ל'מושל' וגם ל'נמשל'. וזה קובע את היחס בין אזרח לממשלה בתוך החוקיות של המבנה הסמיוטי (או סמנטי). למעשה המבנים המגדירים את הרעיון האבולוציוני ואת הרעיון התועלתני הם כמעט אותם המבנים הטבעיים המתקיימים בשפה האנושית (דקדוק וסמיוטיקה). אך אין ב'טבעיות' של מבנים אלה כדי לאפשר לכל הדיוט להצדיק טרנספר ואלימות כלפי עם אחר. אילו חיו מלתוס ודרווין כיום היו מתייחסים לתיאוריית הילודה של אריה עירן הכרוכה בגירוש המוני כבדיחה לא מוצלחת. דווקא היסוד של החשיבה של מכאל שרון יציב. זה של מבקרו רעוע. עירן לקח את האלמנט הביקורתי אצל מלתוס ודרווין - הצורך להתבונן במציאות הביולוגית מעבר לתפיסה האידיאליסטית של חברה עתידית במתכונת תועלתנית - והפך אותה לחזות הכל: הכל רק ביולוגי. וזו שטות שאינה קיימת במקור. מה שחסר אצל עירן, ודווקא קיים אצל מכאל שרון זו היכולת לקחת בחשבון במשוואה החברתית-פוליטית לא רק את האינטרס העצמי המייצג לעיתים דחפי קיום ביולוגיים כמעט, אלא גם את המתכונות התרבותיות (מבנה השפה, והמבנה האינטרסובייקטיבי המגדיר חברה ושפה גם יחד) המעצבות את החברה ומאפשרות את הקיום הבין אנושי לא במתכונת של מלחמת קיום אכזרית (כפי שעירן חווה אותה כנראה) אלא כמארג מופלא של תיווכים בין-אישיים הבנויים לפי מתכונות של שפה ומשמעות. התרבות והקיום נפגשים במבנים של השימוש בשפה, ולכן השנאה שעירן ואחרים מגלים כלפי אנשי הרוח אינה במקומה. גילויי השנאה הללו רק מסגירים את בורותם של המלעיזים, הסטורית ואנושית. מתעורר החשד שהמלעיזים אינם מרשים לעצמם את הכרת עצמם הנחוצה כדי להבין על מה אנחנו בכלל מדברים כאן, ובכך מוציאים עצמם מכלל בני האדם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פילוסופיה של הכותב למעלה אינה המציאות האבולוציונית . |
|||
|
|||
האינטרס העליון של כל יצור חי הוא קידום צרכיו . לרוב זה נעשה בחוסר התחשבות בזולת , בין אם זה צמח זהה המתחרה על אור השמש או המים ובין אם זה אריה הטורף זברה . לפעמים פעולה משולבת של חברה מסייעת יחיד . כמו במיקרה של להקת זאבים הרודפת גנו . או להקת אריות הטורפת פיל (לעיתים נדירות) או נחיל נמלים הפועל במשולב למען כלל הנחיל . אחד מהיתרונות הרבים שיש לאדם הוא יכולתו לפעול במארג חברתי . אבל תמיד ההשקעה של היחיד בחברה הוא פחות מהתועלת שמפיק היחיד התורם לה . אותם מיקרים שאין זה כך מרוקן את היחיד הזה מנכסיו וסופו מוות ללא המשך . יש אנשי רוח רבים וחשובים , יש בניהם חילוקי דיעות מכאן עד הודעה חדשה , בכל דבר וענין . הוכחנות והפטפטנות היא ציר חייהם . אבל המציאות נוהגת באופן דטרמיניסטי בלי להתחשב בהם . וסוקרטס האמין שצריך לחיות חיים טובים . בדיוק כמו אריסטו שכתב שמטרת האדם להיות ''טוב'' . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
אם הינך באמת מעונין לפתח תיאוריה משלך, אולי תקדיש פחות זמן להפצת התיאוריה החצי מבושלת שכתבת על שניים וחצי עמודים, ותקדיש מספר שנים או לפחות חודשים ללימוד שאינו קשור בדבר. התנאי הראשון כדי להגיע לרמת הבנה בסיסית בפילוסופיה הוא הוויתור על האגו, כי זה עומד בדרך. בצורה אחרת אפשר לנסח את זה: עד שלא תוותר על עצמיותך לא תוכל להכיר את עצמך. ההסבר לכך הוא פשוט: הנפש היא יצור מוזר שכל נסיון להגדירו מביא לשינויו. לכן אי אפשר להניח את קביעות התכונות של אדם לאורך זמן, ביחוד אם בזמן הזה הוא עוסק בלימוד וחקירת הנפש (לימודי הפילוסופיה). אותו הכלל חל גם על לימוד מושג הצדק: בכל חקירה של מושג הצדק חייב החוקר להניח שבמהלך החקירה המשמעות של המונחים של החקירה ושל מושג הצדק עצמו ישתנו כמעט לבלי הכר. והתוצאה: מושג הצדק של תחילת החקירה שנועדה להגדיר את מושג הצדק שונה לבלי הכר מהגדרת מושג הצדק שהחקירה מייצרת בסופה. והחוקר שהחל בחקירה יוצא בסופה אדם שונה לחלוטין מזה שהחל בה. היות והנחת היסוד שלך בחקירות האחדות שהיצגת לנו עד עכשיו היתה באופן די ברור אי ההשתנות של אישיותך (אישיות החוקר) ואי השתנות, במהלך החקירה, של המושגים אותם היצבת כנושא לחקירה, - לכן כל החקירה לחינם עד כה. הנכונות ללמוד משהו מלווה בפתיחות לשינוי. להיות איש רוח זה לא לדפוק לאנשים רעיונות עם פטיש בראש. אם יש לך קצת כשרון וענין בתחום, לך ללמוד או למד לבד. אך אם הינך בוחר בדרך הקשה של האוטוטדידקט, זכור שקנה המידה כפי שהגדיר אותו אריסטו לההבנה של הנושא הנלמד הוא שאנו מסוגלים ללמד את הנושא למישהו אחר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל יש בעיה . |
|||
|
|||
אני לא איש רוח . אני חומרני . ואחרי שנה וחצי של ''חיכוך'' עם פילוסופים הדבר היחיד שלמדתי זה מה המכניזם של השיחלוף בכרומוזומים . זה מצחיק אבל אמת . שאלתי על מהות הצדק נשארה ללא תשובה . לשאלתי על מהות ''האמת'' התשובה הייתה שזה אישי . שאלתי מה הוא המוסר נשארה פתוחה וההסבר שלי לא קועקע . הצווי הקטגורי של קאנט הוא לא מספק במיקרה הטוב ופסל בתור ''פוזיטיביזם'' במיקרה הרע . טענתו של אריסטו שלכל ''קיים'' יש שאיפה . הוא הבל שהוכח כשגוי . טענתו של סוקרטס על חשיבות ''החיים הטובים'' אינה עומדת במבחן הביולוגי . טענת רוסו על ''הפרא האציל'' נבעה מחוסר מידע . טענתו לחינוך ילדים לוותה בנטישת ילדיו שלו . ברטראנד ראסל המחנך המוסרי טען שלימוד גיאומטריה אינו מחייב אותו ''להיות סרגל'' . מרקס התגלה כמי שיודע היסטוריה וחסר הבנה בנפש האדם וצרכיו . אז מה נישאר אחרי שזרקתי אבנים בכולם ? חומרנות . אסטרונומיה , גיאולוגיה . פיזיקה , כימיה , ביולוגיה , אבולוציה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל יש בעיה . |
|||
|
|||
הבעיה היא שכל מה שעשית בתחום זה ''שנה וחצי של 'חיכוך' עם פילוסופים''. זו בעיה שלך. חוסר יכולת להתרכז ולהעמיק. מה שגם ברור מכתיבתך. אך אתה מתעקש להפוך את זה לבעיה של הקוראים, ומתעקש על כך. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי