  
  
  
|
 |
|
||
  [•] הרופאים הגיבורים של עזה. מצביא הכורסה הפחדן מגבעתיים. |
|||
|
|||
אתה בסדר צופיה, אל תתאמץ כל-כך. הרי כבר הודיתי לך על תרומתך למאמץ הההסברה של החמאס. בלי יהודים כמוך הצוהלים על כל הרוג פלסטיני, לא היינו יכולים להגיע לתודעה של הציבור הישראלי. ''גורמי רפואה בעזה'' הם אנשים יקרים אשר טובלים עד מרפק בדמם של תושבי עזה בימים האחרונים. אין להם זמן לתכן תככים כדוגמת התירוצים העלובים שאתה ושאר הקונפורמיסטים היהודים מעלים לאוויר הווירטואלי מזה שבועיים. הם באמת סופרים את הגופות, קוטעים את האיברים, וסוגרים את הפציעות. אין להם זמן להתאים את המציאות לאג'נדה כזאת או אחרת, כפי שאתה עושה בהתלהבות כה רבה. על ראשם לא בוער שום כובע. הם לא רצחו, ובשמם לא הרגו נשים וילדים בבתיהם. הכובע שלך, ידידי הרכלן, בוער למרחוק. ואם הזכרת את פח האשפה, אז כבר איחרת את המועד, היות וכל השטויות שכתבת, התירוצים, העובדות המשובשות, חצאי- האמיתות, וההתפארויות בעמדתך הלא-מוסרית בעליל, -כל אלה, לא רק שנשארו בזכרוננו, אלא גם בארכיון של האתר. במלים אחרות: פח האשפה לא יציל את כבודך הפעם. אין מסתור ממשפט ההסטוריה. מה שגם יישאר בארכיונים אלה הן העדויות של הניצולים מקרב האוכלוסיה בעזה. ביתה של ר'אדה אבו חלימה, בת 21, מבית לאהיה נשרף בהפגזה של צה''ל ובני משפחתה נשרפו למוות. מתו מות קדושים: בעלה מוחמד בן 24, שתי התינוקות שלהם, פרח בת 3, ואיה בת 6 חודשים. אביו של מוחמד, סעדללה אבו חלימה בן 44, בתו שהאד בת השנה, בניו, עבד א-רחים בן 13, זיד בן 11, וחמזה בן ה10. הנה קטע קצר מעדותה של ר'אדה אבו חלימה: ''חמותי והבנים שלה יוסף, עומר ועלי נכוו מהאש. גם אני והתינוקת שלי, פרח, שהחזקתי בידיים, נכווינו מהאש, שהתפשטה לכל מקום בבית. הבגדים שלי עלו באש וחלקים מהעור של שתינו נשרפו. למזלי, איה לא נפגעה. קרעתי את הבגדים מעליי וצעקתי שאני נשרפת. הייתי ערומה מול כל האנשים בבית. הגוף שלי בער והרגשתי כאב נורא מהכוויות. הרחתי את הבשר שלי נשרף. הייתי במצב קשה מאוד. חיפשתי משהו להתכסות בו וכל הזמן צעקתי. אחיו של בעלי הוריד את המכנסיים שלו ונתן לי ללבוש אותם. החלק העליון של הגוף שלי נשאר ערום עד שבעלי בא וכיסה אותי במעיל שלו.'' גם עם סיום ההפגזה, כאשר ניסו האודים העשנים שנותרו מהמשפחה הזאת לפנות את עצמם מהמקום, המשיך הסיוט: [•]... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| עוד בדיחה של בצלם? |
|||
|
|||
חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה. יוסוף, תהיה רציני. בצלם? חה חה חה חה חה חה חה חה חה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
מה שמצחיק זה שצופיה עדיין לא מבין שהוא נושא הבדיחה. בעיתונות העולם מקשיבים להצהרות הנצחון של אולמרט, אך כמו צהלות הגיל של הצופען שבכאן גם החיוכים של אולמרט מתקבלים באדישות מעורבת בבחילה. מיטיב להציג מגמה זו העורך של הגרדיאן, שמצליח להיות ביקורתי מבלי לנגח, ובסגנון בריטי אופייני של אנדרסטייטמנט. הנה קטע ממאמר המערכת היום: A turkey shoot has been taking place in Gaza for the past three weeks. Even on home turf, booby-trapped and tunnelled, Hamas has not been able to put up the fight that Hezbollah's militants staged in Lebanon in 2006. The result is that Israel has suffered 13 fatalities and the Palestinians 1,234 and counting. Yesterday alone, 95 bodies were dug out of the rubble. The majority of the Palestinian deaths have been civilian, and hundreds of them children. Refugees fleeing one bombardment have only run into another. Nowhere in Gaza has been off limits, least of all the shelters run by the United Nations Relief and Works Agency, which have been repeatedly hit by Israeli shells and missiles. More than 5,400 Palestinians have been injured, sometimes by weapons designed to maim and terrorise. If the Israeli prime minister considered himself absolved for the sins of the ill-prepared invasion of Lebanon, Gaza has paid a grotesque price for Olmert's salvation. http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2009/jan/19/... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסוף |
|||
|
|||
תחזור למציאות, דעתך ממשיכה להשתבש אם תאמין לשטויות של הכתבים הפלשתינאים בעזה. ראה את הנייה ,הזדחל בשארית כוחותיו ממחילתו ומיד הצהיר על נצחון. בדיחה השנה!!!!!!!!!!!!!!! למד משהו מחסן השפן!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה פעמים כבר אמרתי לך שזה יוז'י |
|||
|
|||
למציאות יש תכונה משונה: היא אינה מקום שחוזרים אליו אלא מקום שנמצאים בו או לא נמצאים בו. עוד תכונה מעניינת של 'הימצאות המציאות' היא היעדר התחושה של 'אי ההימצאות' של זה שאינו נמצא במציאות. כגון לדוגמא הצופיון שלנו בעל העין. עומד לו יהודי וטוען שאף אחד מהמקורות הפומביים, בישראל ובעולם, ובעזה, אינו אמין מבחינת הדיווח שלו על הנעשה בעזה. במהלך השבועיים האחרונים הובאו לכאן ציטוטים ממקורות רבים ומגוונים: הגרדיאן, הטיימס, גלי צה''ל, מנהלי בתי חולים ורופאים בעזה, בית החולים תל השומר, בצלם, והכתבים בזרים בירושלים אשר נעזרו בעמיתיהם הפלסטינים בעזה בשל המצור הישראלי והיעדר גישה לשטח. אף לא אחד ממקורות אלה עמד בקריטריונים המחמירים של הצופיון. נשאלת השאלה האם לא מתקיים כאן סינדרום 'אי-הימצאות במציאות' אצל חד-העין, או שמא אנו הוזים. ופונים אנו בשאלה הבאה לאב בית הדין המצופה (סליחה, הצופיפ, לא, הצופיה): מי, אם בכלל, אמין בעיניך כדי למסור לציבור בארץ ובעולם מידע מסודר על הנעשה בעזה, ועל מהלכי המלחמה האחרונה? האם זה דובר צה''ל או ראש הממשלה? אך הרי הם אינם מוסרים מידע מפורט על מספר הנפגעים בעזה. מה אם כך הינך מציע? ודרך אגב מסע הנצחון הקטן שלך באתר, אכן יאה למצביא כורסה מסוגך. מאחורי המקלדת קל ללעוג לנסראללה ולהנייה. אך גם ביום לא מוצלח של נסראללה הוא אוכל אנשים כמוך לארוחת הבוקר, ואם היית בחדר אחד עם הנייה רק מבט עיניו היה מכמישך כעלה יבש. אלה אנשים בעלי אישיות חזקה ותבונה העולים לאין שיעור על הליהוגים המופרכים שלך, ליהוגים שמאחוריהם יש מין עמדה פשרנית-כאילו-מוסרית המשמשת אותך להכשרת כל שרץ וטריפה שעולים בדעתה של מפלצת הטריאומווירט הישראלית. את מה שיש לנסראללה אינך מסוגל ללמוד או להבין: אומץ אישי ואמונה בדרך. והנייה על גחונו נדמה כניצב זקוף בחברת זוחל על גחון מסוגך, חדי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסוף! |
|||
|
|||
אני היום ,כפי שאתה יודע, אדם לא צעיר ולא בריא ובאמת איני יכול להתמודד אישית עם רוצחים כמו חסן השפן וידידו הנייה. אך בעברי לא ספרתי שפנים כאלה, הם פשוט נגוזו לפני שהתחלתי ללכת לקראתם. אני איני מאמין למקורות פלשתינאים ובמקביל גם איני מאמין לעיתונאים ישראלים שמסתירים את מקור ידיעתם. זה פתח לעיוותים, אי-אמת ושקרים. והיו הרבה דברים כאלה בתקשורת. כך שאתה יכול לצטט מפה ועד חאן-יונס. איני מקבל זאת. ולגופו של ענין: אם חאלד הטיפש יהיה פחות טיפש יהיה טוב לתושבי עזה. אם לא אז הם יעברו עוד פעם 23 ימים כאלה. אני ערב לכך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראש העין היקר |
|||
|
|||
עד עתה לא הגבת עניינית לריבוי ההרוגים בקרב האוכלוסיה הפלסטינית בעזה בזמן המלחמה, לבד מקריאות גיל עקב ריבוי הנפגעים, והסבר מצמרר על היות המלחמה הזאת מלחמת נקם. ועל תגובה זו חזרת פעמים אין ספור, במין נסיון עקר לומר את המילה האחרונה, בנושא אשר רק הולך ומתפתח מול עינינו - אחריותה של ישראל לביצוע פשעי מלחמה בעזה, ביודעין ובכוונה תחילה - נקמה כאמור. הצרמוניות שלך בנוגע למהימנות המקורות השונים מיותרות, כי עזה מקום קטן, והיה ברור שעם תום המלחמה כל מי שהיה שם או נלחם שם יוכל להעיד ולאמת את מירב העדויות המוקדמות. אם האמת היתה בראש מעייניך לא היית נתפש לקטנות ולקטנוניות בענין המקורות, אלא היית מאפשר דיון ישיר במשמעות מלחמת הנקם הראשונה הרשמית של ישראל, מלחמה לא נגד החמאס אלא נגד הפלסטינים בעזה. אך מתוך הסירוב שלך לקבל ולו אף ידיעה אחת מהידיעות שהופיעו בעתונות הזרה והישראלית בנוגע למספר הנפגעים בעזה, התברר סופית לכל מי שקרא את תגובותיך שיש לך עניין רק בדחיית, הדחקת והסתרת העובדות, ולא בבירור משמעותן. עמדתי בעניין זה היתה ברורה מלכתחילה, ואם 'נחשפו' כטענתך פרטים נוספים הקשורים אלי, הרי פרטים אלה קשורים לעמדותי, ונועדו להבהירן. אצלך לעומת זאת, עם כל תגובה מתחמקת נוספת, החל להצטייר ישראלי מצוי, היושב על הגדר בין הלאומנים המתנחלים בשטחים מצד אחד, לבין השמאל המסורתי התומך בכל מלחמה ממלחמות ישראל מאז ועד עולם, לא משנה אם ישראל מעורבת בפשעים נגד האנושות. רק גינוי חד משמעי של פעולות ישראל במלחמה האחרונה יכול להביא מזור לפצע שנפער בתודעת העולם את ישראל, והישראלים את עצמם. אך הנאמנות לרוח העדר הוכיחה את עצמה שוב על פני הקשת הרחבה מא. ב. יהושוע ועד אליך ידידי המכחישן, ותעשיית 'ניקוי' הפשעים של רצח הילדים בעזה החלה עוד לפני שנגמרה המלחמה. ואת מלאכת הניקוי ההיסטרית ביותר הדגמת אתה, בבת-עיני, במסירות שאין כדוגמתה. העובדה שישראל ביצעה פשעי מלחמה, והיתה מודעת לכך, מוכחת בכך שכבר עכשיו פועלת ישראל להגן על קציני צה''ל הבכירים שהשתתפו במלחמה מפני תביעות משפטיות. הנה כך ב'הארץ' היום: ''צה''ל החל לנקוט צעדים ראשונים כדי להגן על קצינים שהיו מעורבים בלחימה ברצועת עזה מפני תביעות משפטיות בחו''ל. כך, הוחלט למנוע את פרסום שמותיהם המלאים של קצינים בדרג של מפקדי גדודים שהשתתפו במבצע כדי למנוע אפשרות שפעילי שמאל ישראלים או ארגונים בינלאומיים ינסו להעמידם לדין בהאשמות של פשעי מלחמה.'' ואולי כדאי, ידידי הפוסח על הסעיפים, להכחיש את מהימנותה של ידיעה זו גם-כן, כי הרי היא מופיעה בעיתון 'הארץ' הידוע לשמצה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסוף! |
|||
|
|||
ערוותך וערוות ידידך הגדעונים ואחרים נחשפה לעיני כל קוראי הפורום. איני צריך להביא לך דוגמאות, מספיק שתראה את התגובות על דבריך בשביל להבין (וזה באמת מאמץ גדול בשבילך)את כמות השטויות שאתה כותב. לא מתווכחים עם טיפש ,מתעלמים ממנו. אני ברוב טיפשותי מתווכח איתך. וצדק אבנרש -אני משתטה. אני גאה על הנצחון של צה''ל בעזה נגד החמאס. אני שמח שנהרגו כה הרבה אנשים,ראשית בגלל הנקמה על 8 שנות התנכלות וזדון כלפי ילדים נשים קשישים וסתם אזרחים (הרי השפנים לא יתמודדו עם חיילים בגגל פחדנותם הידועה)ושנית בכדי שהדבר לא ישכח הרבה שנים. אתה רואה! אני ישר והגון, לא מתחבא אחר מילים יפות וצבועות. אל תדאג לקציני צה''ל ,הם יסתדרו, אל תשמח על משפטי פשעי המלחמה שבדרך,פושעים גדולים יותר לא נשפטו אז תהיה רגוע. וכדי שתזכר בימים הטובים אז: כן לנקמה כן להרג רוצחים ומסייעיהם כולל בני משפחתם כן להרתעה עתידית. יוסוף- יצאתם הזול, תאמין לי! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכחשה, היתממות, התחסדות |
|||
|
|||
היהודי הישראלי האולטימטיבי לימים אלה הוא שמאל לשעבר, מתנגד במידה ראויה להתנחלויות, אך שמח על ה'נצחון' בעזה וקטל של משפחות שלמות בבתיהן - ע. צופיה עונה לציפיות. ''אני שמח שנהרגו כה הרבה אנשים,ראשית בגלל הנקמה...'' זה משפט של איש טיפש. ג'והן פלמר כותב היום בגרדיאן שאמנסטי אינטרנשיונל הצטרפו לאו''ם בהאשמת ממשלת ישראל בשבירת החוק הבינלאומי האוסר על שימוש בזרחן לבן בתחמושת שנורתה על ריכוזי האוכלוסיה הצפופים של עזה. מזכיר האו''ם בנ-קי-מון הגדיר את ההתקפות של ישראל על מתחמי האו''ם בעזה כשערורייתיות, וקרא לחקירה עצמאית בינלאומית. ואכן, ממשיך פלמר, כשלוש מאות אירגוני זכויות אדם כבר סיימו להכין תיק בן שלושים ושבעה עמודים להגשה לבית המשפט. הקישור למאמר של שונא ישראל הידוע פלמר, | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסוף! |
|||
|
|||
עוד פעם הבדיחות על בצלם,אמנסטי ויתר הליצנים? תתחיל לקרוא משהו רציני יותר. נכון, זה יהרוס לך את המציאות המדומה אך זה שווה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בעייתך כפולה |
|||
|
|||
1. המסקנות שלך הוצגו לפני העובדות וכך טענת: ''עמדתי בעניין זה היתה ברורה מלכתחילה...'' 2. אתה ממשיך להוציא מן המשוואה עובדות רלוונטיות למהות העניין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הרג מכוון של אזרחים הוא פשע מלחמה - זו אינה עמדה המחייבת מחקר |
|||
|
|||
והבעיה אכן כפולה כי היא נוגעת לך ולע. צופיה. אך מבחינתו של ה'עין' הבעיה היא חד עינית | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כפי שטענתי: קבעת את עמדתך מראש והעובדות לא יפריעו לך! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
אתה עושה שימוש שגוי במונח 'עובדות' כאן. 1. העובדה שעזה היא איזור המיושב בצפיפות ידועה מזה ארבעים שנה ויותר. 2. העובדה שהאמנות הבינלאומיות השונות אוסרות על ירי ללא אבחנה באיזורים צפופי אוכלוסיה, ידועה לכל. 3. העובדה שמתכנני הלוחמה בעזה היו מודעים ל-1 ול-2, גם היא ידועה. 4. ממשלת ישראל וצה''ל, וכל עם ישראל בקריאות נקם בעקבותיהם, בחרו לצאת לקרב נגד אוכלוסיה אזרחית ברובה. - גם עובדה. עם אילנה דיין. יש לציין שהפעם באמת כל הגורמים הנוגעים בדבר הכינו את פשעי המלחמה היטב. בעוד שלפני מלחמת לבנון השנייה, ישראל ניסתה להסתיר את הפשעים נגד האדם (במגזר הפלסטיני בעיקר) תחת ערימות של בירוקרטיה - ראה גדר 'ההפרדה', - הפעם הסיפור היה גלוי, ידוע מראש לכל המתכננים והמבצעים, ונוספה לזה כמובן רוח הנקמה היהודית המבאישה של ציבור שבע ונהנתן היוצא לטבוח באזרחים בעיקר. ''היה כיף'' כמו שאמר אחד המילואמניקים בשובו מה'קרבות' בעזה. לא מדובר כאן במחקר שסופו לא ידוע. מדובר כאן בעמדה ובתכנית ובביצוע לא מוסריים בעליל. ותגובותי למבצע זה החלו כאשר כבר היו ידיעות רבות ושוטפות על ממדי הטבח בילדי ונשי עזה. העמדה שננקטה היתה עמדה מוסרית בנוגע לעובדות ברורות - הידיעות על מחיקתן של משפחות שלמות בעזה הן די והותר לקביעה שישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה, ופשע נגד האנושות בכך שבכלל יצאה למבצע צבאי בפרמטרים כאלה באיזור צפוף אוכלוסין. איך שאומרים באנגלית: There are no redeeming factors here. מי שקבעו מראש שכל מה שממשלת ישראל והצבא עושים ויעשו בעזה הוא כשר (כי עת נקמה ו'הרתעה' היא) היו דווקא האפולוגטים המקצועיים באתר 'ארץ הצבי' שעטו על המלחמה עם שלל מאמרים לחיזוק (בן-דרור ימיני למשל) מוחלי עוון, ומטהרי שרץ, בכמות ובאיכות שמזמן לא נראו במקומותינו - ראה מאמרו של א. ב. יהושוע למשל. ממש מחליא. הכל כדי להתחמק מהאחריות הנוראה של הטבח בעזה. זה לא עניין של גילוי העובדות הרלוונטיות - לא לאחר היומיים הראשונים של ההפגזות בעזה. העובדות היו וגם עכשיו ידועות לכל. אפולוגטים כדוגמת חד-העינית עסקו מצד אחד בקריאות נקם קצובות, ובדחיית הידיעות מהשטח בשל אי המהימנות כביכול של המקורות, מצד שני. צביעות והתחסדות, הדחקה והכחשה. ואתה, דוד, גם אם לא אמרת זאת במפורש, הצטרפת אל תומכי המבצע של צה''ל בכך שהפנית אותי למשל למאמריו האפולוגטיים של בן-דרור ימיני (כדי שארחיב את הפרספקטיבה שלי). לבד מהתנשאות כלפי הפלסטינים וכלפי אנשי מצפון בישראל שהזדעקו בשל הטבח בזמן אמת מול עיני העולם, לבד מהערות מתנשאות, אף תגובה עניינית להצעה הפשוטה שהמלחמה בעזה אינה מוסרית בעליל, לא הופיעה באתר נכון להיום. גם לא ממך דוד ניסן. וזה עצוב. יש זמנים בהם המבט לאחור על אירועים הסטוריים ואיסוף כל העובדות הרלוונטיות הם מלאכת קודש. יש אירועים בהם העובדות ידועות ותפקידו של כל אדם חושב לנקוט עמדה מצפונית-מוסרית. במטלה הזאת נכשלו רוב הישראלים באירועים האחרונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה לא עושה שימוש בעובדות |
|||
|
|||
התחלת מדעה והמשכת בהנחות מופרכות. אחר כך השמטת כל עובדה שלא מתאימה לסיפור שלך ויצאת עם גזר דין לפני שאפילו אין לך כתב אישום. כעת הוספת תירוץ: ''יש אירועים בהם העובדות ידועות...'' לכן טענתי: קבעת את עמדתך מראש והעובדות לא יפריעו לך! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד עובדה |
|||
|
|||
זכורה לי אחת הידיעות הראשונות שהגיעו ממלחמת עזה: הטבח בטקס סיום קורס השוטרים בעזה. חשבתי אז לעצמי, מה קורה פה? האם דין שוטרים כדין לוחמי חמאס חמושים, או שחלה כאן טעות 'מצערת'. ואז אמרתי לעצמי, כנראה שזה סימן לבאות, בעל הבית השתגע ורוצה שכולם ידעו זאת, כי זו היתה פעולה יותר מדי מכוונת מכדי להיות מקרית: ישראל החליטה לחסל את עזה ואת תושבי עזה, ומה מקום טוב יותר להתחיל בו מאשר טקס הסיום של קורס שוטרים. ועכשיו מתברר שמה שהיה ברור אז, למי שראשם לא היה תחוב בישבנם, זה שישראל חצתה את הקווים האדומים, גם של עצמה, ושבתוך צה''ל עצמו חילוקי הדיעות בעניין חציית הקווים האלה הגיעו לטונים גבוהים. היה מי שכיוון להרוג בתושבי עזה, והיה מי שניסה להמנע מכך. ולא קשה לנחש שעצם היציאה למלחמה בעזה התאפשרה רק לאחר שהמשפטנים בתוך צה''ל הכשירו את הפגיעה המסיבית באזרחים כביכול כ'חלק בלתי נמנע' של התכניות להפגזת ריכוזי האוכלוסיה בעזה בפעולה הצבאית המתוכננת. הנה קטע קצר מהידיעה היום ב'הארץ' בנושא זה: ''פעולות צה''ל במבצע ''עופרת יצוקה'' ברצועת עזה ספגו ביקורת בינלאומית חריפה. אולם ממקורות צבאיים מתברר כי חלק מהפעולות ספגו ביקורת פנימית עוד לפני הוצאתן לפועל. אחת הפעולות, שספגה ביקורת פנימית חודשים לפני ביצועה, היא הפצצת מסדר הסיום של קורס השוטרים בעזה. מקור צבאי שהיה מעורב בתיכנון ההתקפה שבה נהרגו עשרות שוטרים, מספר כי בעוד שאנשי אמ''ן היו משוכנעים בצדקת ההתקפה ולחצו לאשרה. אנשי המחלקה לדין בין לאומי בפרקליטות הצבאית, בראשות אל''מ פנינה שרביט-ברוך, הסכימו לאשרה רק לאחר חודשים שבהם לחצו הגורמים המבצעיים.'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| די! הפסקת אש! |
|||
|
|||
לא נמאס לך? את יוסוף אני לא שואל. הוא חושב שאפשר להיות יהודי בלי לאכול דם של ערבים בליל הסדר, ועם כאלה אין לי מה לדבר. אבל בשביל מה אתה עונה לו? אתה מזכיר קצת את החמאס, שצריך להמשיך לירות עד אחרי הרגע האחרון כדי להוכיח שיצא גבר :-) דרך אגב, הוא הוכיח את זה לעולם הערבי, וזה מה שחשוב לו. ותוך כמה חדשים, או שצה''ל יכנס לשגרה ברצועה כמו ביו''ש - ואז ''נגלה'' שחסול היישובים לא חסך שום דבר, או שצה''ל יצא משם לחלוטין ויתן לחמאס להתארגן מחדש (או גם ישאר וגם יתן לחמאס להתארגן). מבצע כזה הוא יקר, ולא יצאו אליו לכבוד כל טיל שישוגר. החל מעוד חדש ועד לבחירות הבאות מבטח לחמאס שקט, לפחות כל עוד ישמור על קצב אש נסבל, דהיינו לא יותר מחמשה טילים ביום ולא יותר מ-7 קילומטר... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| די! הפסקת אש! |
|||
|
|||
אם אתה עוקב אחר ההתכתבות ההירואית הזו,ודאי שמת לך איך לאט לאט הטיפוס נחשף. זו הסיבה היחידה שאני מקדיש מזמני לטיפוסים כאלה. בכדי לאלץ אותם לחשוף את פרצופם האמיתי. בכל אופן, תודה אבנרש על העצה ותשומת הלב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הצבא הפגיז את בית משפחת חמודה, הרג שניים מילדיה |
|||
|
|||
טלעת חמודה הוא פקיד בן 52. החי עם אשתו וילדיו בשכונת תל אל-הווא, מדרום לעיר עזה. ביום שבת העשירי בינואר ישבו טלעת ובני משפחתו בחצות הלילה בביתם, כשרעש שלשלאות הטנקים הישראליים נשמע ברחובות, והפצצות חיל האוויר מרעישות את האזור כולו. ביום ראשון בבוקר בשתיים אחר חצות פגע פגז בקיר בית סמוך, ופגז שני ושלישי פגעו בביתו של חמודה, וכל הבית התמלא עשן סמיך. הבן פארס נהרג בהפגזה, האם נפצעה, והבן מוחמד נפצע קשה. כאשר התקשר האב טלעת לבית החולים וביקש אמבולנס בדחיפות הודיעו לו שהצבא הישראלי יורה על כל דבר שזז בשטח כולל רכבי הצלה. טלעת חיכה משתיים בבוקר עד 8 לעזרה, וניסה לעזור לבנו הגוסס. חמש שעות ישבו הוא ואשתו בבית ההרוס מחליפים משמרות בלחיצה על פצעו המדמם של הבן הגוסס מחמוד. רק בבוקר הגיע אמבולנס, אך הבן מחמוד כבר נפטר. רק כפסע הפריד בין משפחת טלעת מלהקבר חיים תחת הבולדוזרים של צה''ל שעסקו בהריסת הבתים הסמוכים לשלהם כל אותו לילה. הבאתי את תקציר הסיפור מבלי לציין את מקורו, היות ולמעטים בישראל איכפת מה קרה לתושבי עזה. הגסות הנבערת, והבוז הגלוי - הנאצי - לחיי התושבים שנטבחו בשבועיים האחרונים בעזה בידי חיילי צבא ההגנה לישראל, הם סימן ההיכר של הציבור הישראלי החושב עצמו לנאור, כדוגמת ע. צופיה, שעדיין מתעקש לברך על הטבח. אין כבוד בטבח ילדים. גם נקמה אין בכך. גם הרתעה אין בכך. הרתעה אין פירושה טרור נגד אוכלוסיה אזרחית. האם הטרור הפלסטיני 'הרתיע' את ישראל. למונח 'הרתעה' אין, בהקשר של טבח הילדים בעזה, כל מובן. הפנים שנחשפו בשבועיים האחרונים הם פניה של ישראל מוגת לב אשר מכנה טבח של אזרחים בשם 'ניצחון' ומברכת את חיילי המילואים שלה בחזרתם מהמלחמה נגד העם הפלסטיני, נשותיו וילדיו. לחרפה הזאת משקל הסטורי, ותזכר מלחמת עזה כנקודת המפנה בגורלה של ישראל. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי