  
  
  
|
 |
|
||
  Mireille לכותבת איריס אדלבאום: כל כתיבתך זה הדחקה |
|||
|
|||
Mireille לאיריס: כל כתיבתך זה הדחקה איריס שרי, כל כתיבתך זה ניסיון להדחיק - נו את יודעת - אותם צרופי ארועים המסונכרנים זה על זה שארעו לך. מוחך מייצר בקדחתנות הסברים סימולטניים למה שארע לך - כתות, הפשע המאורגן, עולם של קומבינות חובקות עולם, המלמ''ב יחיאל חורב. הדבר נהדר, אני יודעת, שכן זה מייצר אצלך, אני חשה, הן אשליה של הבנה ושליטה למה שאת חשה שאינו מובן, והן נותן לך כוח, הן כוח משוחרר והן כוח חיצוני ושליטה, ככותבת. את מציגה שפיות בכל כתיבתך, כהתגברות עצמית, אפילו את ליברמן את שוקלת באופן שפוי וראלי, בניגוד לרטוריקה השלטת, וזאת כתיבה אכן שמלמדת אותנו דבר או שניים על העולם. אבל - ההסבר הפשוט - יצורים הניראים כבני אנוש, כמוני וכמוך, אך בעלי יכולות מסויימות, לא יכולות גורפות, בודאי עכשו כשאת בתהליך ההתגברות העצמית שלך. מנוונים מצד אחד, ובעלי יכולת שפיתחו בניוונם. אני מאחלת לך אהבה בעולם, צריך רק עם הלב, שרי. ואת תקועה בזה, עמוק. גם כשברחת לארה''ב, הזומבים מציון שיגרו על דרכך להפריע את שלוחיהם בקהילה, ולפחות עכשו את מספרת לנו מה זה אייפ''ק, דבר טוב מאד את עושה. פושעים, עבריינים, פשע מאורגן אמריקני-ישראלי. לא. רק זומבים. זמנך שרי הולך ואוזל אולי, וכך גם זמני שלי עם אהובי מישל, יסגרו עלינו. אנחנו בין בני האנוש הספורים בפלשתין. השאלה היא אם יש יציאה מזה, מחוץ לטריטוריה הזאת, שתצליח. זו אולי הרכבת האחרונה מהגהינום שילך וייסגור. שתצליחי לי, שרי. מ.ש. הביא את דברי מיריי | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי