|
אחרי מלחמת העולם השניה לא היה אוכל ולא כסף.
ליוספזון היתה קופסאת קביאר והוא מכר אותה בלירה.לא היה קביאר בשוק.הקונה מכר בעשרים לירות.היה לו מרחב מלא חברים ובא קונה לקביאר המיוחד והיוקרתי במאתים לירות. יצא שמעו של הקביאר והמחיר ממש המריא כי לא היה קביאר בשוק.בסוף קופסאת הפח נמכרה בעשרים אלף לירות.הקונה המאושר בא איתה הביתה ופתח את הקופסה בארוחת ערב חגיגית שאליה הזמין את הנהלת הבנק המרכזי.
הקביאר הסריח.כי מה מצפים מקופסא שנוצרה לפני המלחמה?
האיש בא עם העדויות למוכר והקופסא עשתה את כל דרכה חזרה אל המוכר הראשון.לא היתה לו לירה להחזיר והוא שאל בתימהון:
מה פתאום לפתוח? זו היתה קופסא למכור - לא לאכול... |
יש סיפור טוב יותר
