מה זה?

(נכתב בתשובה לסתם אחד, 23/05/09 19:41)

	התנכלויות לזקנים
	אריה פרלמן (יום שלישי, 26/05/2009 שעה 1:21) בתשובה לסתם אחד הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	שׁוּב שָׁלוֹם, אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מַעֲדִיף לְהִבָּנוֹת מִפֵּרוּרֵי הַבְטָחַת הַהַכְנָסָה מֵאֲשֶׁר לַעֲבֹד אֵצֶל ''סוֹחֲרֵי עֲבָדִים'' רְשָׁעִים וְגוֹ'. יִתָּכֵן. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַהוּ 'יַחַס הַהַחְלָפָה' בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ, כְּלוֹמַר עַד כַּמָּה יִשְׁתַּפֵּר מַצָּבְךָ אִם תֵּצֵא לַעֲבֹד מֵאֲשֶׁר אִם לֹא תֵּצֵא. כְּלוֹמַר, יִתָּכֵן שֶׁהַבְטָחַת הַהַכְנָסָה שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל, בְּיַחַד עִם הֲקָלוֹת, הֲנָחוֹת וּפְטוֹרִים מִתַּשְׁלוּמִים שׁוֹנִים וְסִיּוּעַ שֶׁאֵינוֹ בְּכֶסֶף - מְבִיאִים אוֹתְךָ לְחִשּׁוּב פָּשׁוּט לְטוֹבַת הָאַבְטָלָה. אֲבָל לְצֹרֶךְ הַדִּיּוּן אֲנִי מוּכָן לְהָנִיחַ - לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל צִינִיּוּת - שֶׁאַתָּה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אָדָם נָדִיר וְעֶרְכִּי אֲשֶׁר מוּכָן לְמַעַן הֱיוֹת שָׁלֵם עִם מַצְפּוּנוֹ לִסְבֹּל חֶרְפַּת עֹנִי וְדַלּוּת. הַצָּרָה הִיא שֶׁרֹב-רֻבָּם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם מִתְעַלִּים לְדַרְגָּתְךָ וּלְדַרְגַּת הַמְּעַטִּים שֶׁכָּמוֹךָ. מִבְּחִינָתָם - מַצָּב שֶׁל אַבְטָלָה הוּא חָמוּר לְאֵין-שִׁעוּר מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית וְנַפְשִׁית מִמַּצָּב שֶׁל עֲבוֹדָה, וְלוּ גַּם בְּ''שׁוּק עֲבָדִים''. לָכֵן עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁחֶבְרוֹת כּוֹחַ הָאָדָם מְאַפְשְׁרוֹת לְאַלְפֵי וְעֶשְׂרוֹת אַלְפֵי בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת לִבְחֹר בֵּין אַבְטָלָה וּבַטָּלָה לְבֵין מַשְׂכֹּרֶת (נְמוּכָה) וַעֲבוֹדָה - הִיא לִכְשֶׁעָצְמָה בְּרָכָה גְּדוֹלָה. כָּעֵת - גַּם אִם הָעִקָּרוֹן מְבֹרָךְ - נוֹתַר הַמַּעֲשֶׂה הַמְּכֹעָר. וְכָאן אֲנִי שָׁב וְאוֹמֵר: עוֹבֵד שֶׁצָּבַר שָׁנָה־שְׁנָתַיִם־שָׁלוֹשׁ שְׁנוֹת נִסָּיוֹן בִּמְכוֹנָה מְסֻיֶּמֶת, בְּתָכְנָה מְסֻיֶּמֶת, בְּהֶכֵּרוּת עִם חֳמָרִים, עִם שׁוּק סְפֶּצִיפִי אוֹ כָּל מְיֻמָּנוּת אַחֶרֶת - יוּכַל בְּדִיסְקְרֶטִיּוּת לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, וְלִדְרֹשׁ וּלְקַבֵּל בְּתֹקֶף מְיֻמָּנוּתוֹ הַמְּשֻׁפֶּרֶת תְּנָאִים טוֹבִים יוֹתֵר. לְשֵׁם כָּךְ טוֹב וְרָצוּי שֶׁיִּהְיוּ מַעֲסִיקִים רְשָׁעִים רַבִּים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא טוּב לִבָּם יֵיטִיב עִם הָעוֹבֵד - אֶלָּא הַתַּחֲרוּת בֵּינֵיהֶם הִיא שֶׁתְּאַלֵּץ אוֹתָם לְפַתּוֹת אֶת הָעוֹבֵד בִּתְנָאִים יוֹתֵר טוֹבִים, בְּדִיּוּק כְּשֵׁם שֶׁעֶשֶׂר מַאֲפִיּוֹת חַמְדָנִיּוֹת - וְלֹא אַחַת - הֵן הַמַּתְכּוֹן לְתַחֲרוּת שֶׁתְּאַלֵּץ אוֹתָם לְפַתּוֹת אֶת הַלָּקוֹחַ עִם פִּתּוֹת זוֹלוֹת יוֹתֵר וְעִם מִגְוָן לֶחָמִים בִּטְעָמִים. לְגַבֵּי נַעֲרֵי הָאוֹצָר, לֹא הִצְלַחְתִּי לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתְּךָ. לְפִי מֵיטָב הֲבָנָתִי הַמֶּמְשָׁלָה דַּוְקָא רוֹצָה שֶׁתַּקְבּוּלֵי הַמַּס יִהְיוּ גְּבוֹהִים כְּכָל שֶׁנִּתַּן, וְלֹא נְמוּכִים. וּבַאֲשֶׁר לִשְׂכַר הַמִּינִימוּם, כָּאן קָלַעְתָּ אֶל חוּט הַשַּׂעֲרָה: הַמַּעֲסִיקִים מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאֵל שְׂכַר מַקְסִימוּם, בְּדִיּוּק כְּשֵׁם שֶׁכָּל סוֹחֵר מִתְיַחֵס לִמְחִיר מַקְסִימוּם שֶׁבְּפִקּוּחַ: כְּאֵל מְחִיר מִינִימוּם... וּכְמוֹ כָּל מוּצָר בַּפִּקּוּחַ, גַּם שְׂכַר הַמִּינִימוּם מַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ הַהֲפוּכָה: בִּמְקוֹם לְשַׁפֵּר אֶת מַצָּב הַחַלָּשִׁים - הוּא רַק מַגְבִּיר וּמַנְצִיחַ אֶת הָאַבְטָלָה, בְּעִקָּר בְּקֶרֶב צְעִירִים וְחַלָּשִׁים. ''הַתַּעֲמוּלָה הַקָּפִּיטָלִיסְטִית גּוֹרֶסֶת שֶׁאִם עוֹבֵד מְבַקֵּשׁ לִשְׁבּוֹת, הוּא מְחַבֵּל בַּעֲבוֹדָה.'' שׁוּב טָעוּת בְּיָדְךָ. הַקָּפִּיטָלִיזְם לֹא מִתְנַגֵּד לִשְׁבִיתוֹת. הַקָּפִּיטָלִיזְם מִתְנַגֵּד לִכְפִיַּת שְׁבִיתוֹת. אַסְבִּיר לְמַה הַכַּוָּנָה: וַעַד עוֹבְדִים מְצֻמְצָם מַחְלִיט לָצֵאת לִשְׁבִיתָה עֵקֶב סִבּוֹת לֹא מַהוּתִיּוֹת, בִּידִיעָה שֶׁרֹאשׁ הַוַּעַד וַחֲבֵרָיו יַמְשִׁיכוּ לְקַבֵּל מַשְׂכֹּרֶת, וְגַם יַרְוִיחוּ עַל הַדֶּרֶךְ כַּמָּה כּוֹתָרוֹת, וּבֵינְתַיִם אַלְפֵי הַמְּפַרְנְסִים שֶׁהֵם ''מְיַצְּגִים'' נְמַקִּים לְלֹא מַשְׂכֹּרֶת. אִם יֻכְרַז עַל סִכְסוּךְ עֲבוֹדָה; וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן יֵעָרְכוּ בְּחִירוֹת חֲשָׁאִיּוֹת בְּקֶרֶב הָעוֹבְדִים; וְיֻחְלַט בְּרֹב מְיֻחָס לָצֵאת לִשְׁבִיתָה; בִּידִיעָה בְּרוּרָה שֶׁאֵין מְדֻבָּר בִּשְׁבִיתָה ''דֶּה־לוּקְס'' וּבְכָל מִקְרֶה הַמַּשְׂכּוֹרוֹת שֶׁיֵּלְכוּ לְאִבּוּד טֶרֶם חֲתִימַת הֶסְכֵּם חָדָשׁ אָכֵן יֵלְכוּ לְאִבּוּד - בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה אֵדַע שֶׁהָעוֹבְדִים - רֻבָּם הַמּוֹחֵץ לְפָחוֹת - חָשִׁים עָוֶל כֹּה גָּדוֹל, עַד כִּי הֵם מוּכָנִים לָשִׂים אֶת נַפְשָׁם בְּכַפָּם וְלָצֵאת לְמַאֲבָק. דֻּגְמָא קְרוֹבָה לְכָךְ הִיא שְׁבִיתַת הַמֶּלְצָרִיּוֹת בְּקוֹפִי טוּ גּוֹ. זְכוּתָן הַמְּלֵאָה לְהִתְאַגֵּד וְלִשְׁבּוֹת, אִם כִּי אֵין לָהֶן שׁוּם זְכוּת לִמְנֹעַ כְּנִיסָה מֵעוֹבְדִים מַחְלִיפִים מִטַּעַם הַהַנְהָלָה. בַּאֲשֶׁר לַוְּעָדִים שֶׁהִזְכַּרְתָּ וַאֲחֵרִים - אֲנִי מַמְלִיץ לְךָ בְּחֹם לִקְרֹא אֶת הַפֶּרֶק הָרֶלֶבַנְטִי בַּסֵּפֶר ''בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת'' שֶׁל מֹשֶׁה פֶּרְל. לֹא מְדֻבָּר בֶּחָרִיג - אֶלָּא בְּשִׁיטָה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ יֶשְׁנוֹ מוֹנוֹפּוֹל מֶמְשַׁלְתִּי יָשִׁיר אוֹ מוֹנוֹפּוֹל בְּגִבּוּי מֶמְשַׁלְתִּי עָקִיף (מְכָסִים גְּבוֹהִים, רֶגוּלַצְיָה כְּבֵדָה וכו') יֵשׁ וַעַד חָזָק וּמֻשְׁחָת. ''הַפְרָטָה הִיא פֶּשַׁע'', כָּךְ אַתָּה אוֹמֵר. הַרְשֵׁה לִי לְהַפְתִּיעַ אוֹתְךָ - אֲבָל אֲנִי מַסְכִּים עִם הַדֻּגְמָא שֶׁהֵבֵאתָ. ''הַפְרָטַת'' הַבַּנְקִים לֹא הָיְתָה הַפְרָטָה, אֶלָּא רַק הַעֲבָרָה שֶׁל הַשְּׁלִיטָה עַל הַמּוֹנוֹפּוֹל מִידֵי הַמֶּמְשָׁלָה לְיָדָיו שֶׁל אָדָם פְּרָטִי. לֹא אַרְצֶה כָּרֶגַע עַל אֵיךְ כֵּן צָרִיךְ לְהַפְרִיט, אָעִיר רַק בִּקְצָרָה שֶׁאִלּוּ מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה פּוֹתַחַת אֶת שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ לִרְוָחָה לְבַּנְקִים מִכָּל רַחֲבֵי הָעוֹלָם שֶׁיָּקִימוּ כָּאן סְנִיפִים - רָאשֵׁי הַבַּנְקִים הַגְּדוֹלִים בָּאָרֶץ הָיוּ הוֹפְכִים לִקְטַנִּים מְאוֹד, אוֹ שֵׁרוּתִיִּים מְאוֹד...

_new_

---

	שביתות וועדי עובדים
	אריק פורסטר (יום שלישי, 26/05/2009 שעה 1:47) בתשובה לאריה פרלמן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אני מסכים עימך שלא כל שביתה מוצדקת, וכבר ראינו שוועדי עובדים בחברות שיש להן מונופול (ע''ע חברת החשמל) מזכירים בהתנהגותם עדר חזירים המתפלשים במדמנה. אבל האמת הבסיסית היא שאילו האיגודים המקצועיים לא היו נכנסים לתמונה במחצית השניה של המאה ה-‏19, ניתן היה לצפות שהעולם של דורנו לא היה שונה בהרבה מעולמם של סבי-סבינו - מיעוט של עשירים מופלגים, עוד מיעוט של מעמד בינוני, ומעמד פועלים שהחברים בו הם עניים מרודים העובדים שעות ארוכות עבור פרוטות. בלי איגודים מקצועיים, קרוב לוודאי שישראל היתה דומה היום לסודאן או מאוריטניה.

_new_

---

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.

---

© פורום ארץ הצבי