  
  
  
|
 |
|
||
  אריה עירן אומר |
|||
|
|||
עמדותיו הלא-יהודיות, לא מוסריות, בעליל. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. ב מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ג כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה. ד מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם. ה לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת, וְאֵת כָּל-מַלְכֵיהֶם--לֹא הִשְׁאִיר, שָׂרִיד; וְאֵת כָּל-הַנְּשָׁמָה, הֶחֱרִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. י,מא וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְעַד-עַזָּה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, וְעַד-גִּבְעוֹן. י,מב וְאֵת כָּל-הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת-אַרְצָם, לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת: וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, הָהָר וְאֶת-כָּל-הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל-אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן, וְאֶת-הַשְּׁפֵלָה, וְאֶת-הָעֲרָבָה; וְאֶת-הַר יִשְׂרָאֵל, וּשְׁפֵלָתֹה. יא,יז מִן-הָהָר הֶחָלָק, הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, וְעַד-בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, תַּחַת הַר-חֶרְמוֹן; וְאֵת כָּל-מַלְכֵיהֶם לָכַד, וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם. אריה עירן . וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא-יָגַעְתָּ בָּהּ, וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא-בְנִיתֶם, וַתֵּשְׁבוּ, בָּהֶם; כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא-נְטַעְתֶּם, אַתֶּם אֹכְלִים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
|
|||
|
|||
זה אופייני לבור הווקיפדי, שלתמיכה בעמדותיו הלא-מוסריות בעליל הוא מצטט מכתבי הקודש. והטקסט המצוטט בא לתמוך בטענה השגויה, לוגית ומוסרית, שאם בתקופת העתיקה חיסול תושבי הארץ היה בגדר מעשה מקובל בעת כיבוש, הרי יש בכך משום צידוק לחיסול תושבי הארץ בעת החדשה. עירן הוא מאלה הממשיכים להצדיק כל מעשה תועבה שנעשה בידי יהודים כלפי בני עם אחר. ועכשיו הוא מביא את התנ''ך כסימוכין. משעמם ומביך. מענין כסימוכין למה היה עירן מצטט מסיפור פילגש בגבעה? או לחילופין, איזה לקח למד הבור ממקרה קין והבל? (האם עלינו ללמוד ממקרה קין והבל שמנהגו של עולם הוא רצח האח, ושכך צריך להיות? הרי מטרת הסיפור היא להנחיל ליהודים את העקרון המוסרי 'לא תרצח', וגם 'לא תקנא'.) באופן די מוזר מביו עירן את שאלת קניין הארץ כמין מתנה שאלוהים נתן לבני ישראל. אך הרי עירן כלל אינו מאמין שהתנ''ך הוא דברי אלוהים חיים, כי איננו איש מאמין. דרוויניסט הוא. כיצד יכולים ציטוטים מהתנ''ך אם כך להוות 'הוכחה', או אפילו מענה רלוונטי לאי מוסריות בעליל של המעשים להם מטיף אריה עירן? הרי זו צביעות על גבי תועבה, ועוד בעטיפה של יומרנות אינטלקטואלית. והכותרת לסנדוויץ' זה מהשטן: 'אריה עירן אומר'. אם לא היו בנמצא העמדות של אריה עירן, היה צריך להמציא אותן. כי בניסוחיו הוא מצליח לייצג בתמציתיות רבה את החולי שפשה במקומותינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
מגוחך לקרוא דברי חילוני גמור כמו יוסלה טוען בשם היהדות . בענין ארץ ישראל הסימוכין לעשיה הוא ספר יהושוע . ספר מענין שמפרט איך נכבשה הארץ ומה עשו לתושביה . ספר שמפרט כמו ספר אחוזה במשרד המשפטים , איזה נחלאות קיבל כל שבט מהכובשים בני ישראל . הערבים לא מוזכרים שם . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והיהודים מוזכרים שם? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| והיהודים מוזכרים שם? |
|||
|
|||
וַיְהִי הַגּוֹרָל, לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם: אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. טו,ב וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. טו,ג וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. טו,ד וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב. טו,ה וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח, עַד-קְצֵה הַיַּרְדֵּן; וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, מִלְּשׁוֹן הַיָּם, מִקְצֵה, הַיַּרְדֵּן. טו,ו וְעָלָה הַגְּבוּל, בֵּית חָגְלָה, וְעָבַר, מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה; וְעָלָה הַגְּבוּל, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן. טו,ז וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה, מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל-הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר-נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל; וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-מֵי-עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל-עֵין רֹגֵל. טו,ח וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב--הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה. טו,ט וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא, אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן; וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים. טו,י וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה, אֶל-הַר שֵׂעִיר, וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף הַר-יְעָרִים מִצָּפוֹנָה, הִיא כְסָלוֹן; וְיָרַד בֵּית-שֶׁמֶשׁ, וְעָבַר תִּמְנָה. טו,יא וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף עֶקְרוֹן, צָפוֹנָה, וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה, וְעָבַר הַר-הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל; וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה. טו,יב וּגְבוּל יָם, הַיָּמָּה הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה גְּבוּל בְּנֵי-יְהוּדָה, סָבִיב--לְמִשְׁפְּחֹתָם זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם. טו,כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. טו,כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. טו,כג וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. טו,כד זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. טו,כה וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר. טו,כו אֲמָם וּשְׁמַע, וּמוֹלָדָה. טו,כז וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן, וּבֵית פָּלֶט. טו,כח וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע, וּבִזְיוֹתְיָה. טו,כט בַּעֲלָה וְעִיִּים, וָעָצֶם. טו,ל וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל, וְחָרְמָה. טו,לא וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה, וְסַנְסַנָּה. טו,לב וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים, וְעַיִן וְרִמּוֹן: כָּל-עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,לג בַּשְּׁפֵלָה--אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה, וְאַשְׁנָה. טו,לד וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. טו,לה יַרְמוּת, וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה, וַעֲזֵקָה. טו,לו וְשַׁעֲרַיִם, וַעֲדִיתַיִם, וְהַגְּדֵרָה, וּגְדֵרֹתָיִם: עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,לז צְנָן וַחֲדָשָׁה, וּמִגְדַּל-גָּד. טו,לח וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה, וְיָקְתְאֵל. טו,לט לָכִישׁ וּבָצְקַת, וְעֶגְלוֹן. טו,מ וְכַבּוֹן וְלַחְמָס, וְכִתְלִישׁ. טו,מא וּגְדֵרוֹת, בֵּית-דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,מב לִבְנָה וָעֶתֶר, וְעָשָׁן. טו,מג וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה, וּנְצִיב. טו,מד וּקְעִילָה וְאַכְזִיב, וּמָרֵאשָׁה: עָרִים תֵּשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,מה עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ, וַחֲצֵרֶיהָ. טו,מו מֵעֶקְרוֹן, וָיָמָּה: כֹּל אֲשֶׁר-עַל-יַד אַשְׁדּוֹד, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,מז אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ, עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ--עַד-נַחַל מִצְרָיִם; וְהַיָּם הגבול (הַגָּדוֹל), וּגְבוּל. {ס} טו,מח וּבָהָר--שָׁמִיר וְיַתִּיר, וְשׂוֹכֹה. טו,מט וְדַנָּה וְקִרְיַת-סַנָּה, הִיא דְבִר. {ס} טו,נ וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים. טו,נא וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן, וְגִלֹה: עָרִים אַחַת-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,נב אֲרַב וְרוּמָה, וְאֶשְׁעָן. טו,נג וינים (וְיָנוּם) וּבֵית-תַּפּוּחַ, וַאֲפֵקָה. טו,נד וְחֻמְטָה, וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן--וְצִיעֹר: עָרִים תֵּשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,נה מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה. טו,נו וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם, וְזָנוֹחַ. טו,נז הַקַּיִן, גִּבְעָה וְתִמְנָה: עָרִים עֶשֶׂר, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,נח חַלְחוּל בֵּית-צוּר, וּגְדוֹר. טו,נט וּמַעֲרָת וּבֵית-עֲנוֹת, וְאֶלְתְּקֹן: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן. {פ} טו,ס קִרְיַת-בַּעַל, הִיא קִרְיַת יְעָרִים--וְהָרַבָּה: עָרִים שְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {ס} טו,סא בַּמִּדְבָּר--בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. טו,סב וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן. טו,סג וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה. זו נחלת בני יהודה . אריה עירן . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והיהודים מוזכרים שם? |
|||
|
|||
לא צריך לגרד הרבה אצל אריה כדי לקבל עותקים שלמים של הקונקורדנציה. אך מה בדיוק הקשר בין ''בני-יהודה'' של תקופת המקרא, ליהודים של היום? האם יכול המומחה לתורת האבולוציה להביא סימוכין גניאלוגיים (שושלתיים) מפורטים לקשר בין 'בני-יהודה' והעם היהודי של היום. הייתי פונה לפרלמן בעניין זה, כי הרי בעניין הפלשתיני מוצא הוא שאינם קיימים כעם. ואולי יצלח בידו ל'הוכיח' גם שאין עם יהודי. הרי את המתודולוגיה כבר פיתח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא ענית לעניין!!! |
|||
|
|||
כרגיל שוב העתקת המון מילים בלי תשובה לעניין. טוב לפחות שלא העתקת מויקיפדיה. לא שאלתי על בני יהודה וזה היה ברור בגלל הסייפא של הודעתך... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
איני טוען ''בשם היהדות''. אך טוען אני שמתוך הכרת ערכי היהדות (כדי לספק הגדרה מדוייקת, די אם אומר: ערכי היהדות כפי שהם נלמדים במערכת החינוך הממלכתי בישראל - שילוב של הבנת ההיבט ההסטורי של הכתיבה המקראית עם הגירסאות החילוניות המאוחרות של ערכי המקרא), איני מצליח למצוא בדבריו של עירן אף לא שריד לערכים אשר לפיהם רוב החוקרים (ומורי תיכון וותיקים) היו מגדירים את היהדות. אריה עירן טוען תוך הסתמכות על מקורות יהודיים, ולא סתם יהודיים, אלא התנ''ך, אשר עבור יהודים מאמינים (שעירן אינו נמנה עליהם כידוע) הוא בגדר דברי אלוהים חיים. את הקשר המופרך בין התפישה הכאילו דרוויניסטית המעורבת באלמנטים פוליטיים-פאשיסטיים, לבין הטקסט התנכ''י וההבטחה התנכי''ת עירן אינו יכול כמובן להסביר, כי אין קשר אפשרי, לבד מהסנטימנטליזם המקראי הזעיר בורגני היהודי המקובל על תושבי הארץ היהודיים. הרי עירן עצמו קורא את הטקסט המקראי כמעין טקסט הסטורי - רשימת מכולת תחיקתית: ''ספר שמפרט כמו ספר אחוזה במשרד המשפטים,'' - ולכן תמוהה ההסתמכות שלו על הטקסט הזה כהוכחה להבטחה האלוהית את ארץ ישראל לעם ישראל - הבטחה אשר תוקפה תלוי כמובן, לא בידע המשפטי של הטוען לקיומה, אלא באמונתו. ועירן הרי איננו איש מאמין. אז מה הפוזה הדתית פתאום? האם כדי להצדיק את ההטפה לחיסול ולגירוש האוכלוסיה הפלסטינית מארץ ישראל זקוק עירן הפסבדו-מדען הוויקיפדי פתאום לאלוהים בכבודו ובעצמו. כבר נאמרו דברים על הפטריוטיות כמפלטם האחרון של הפחדנים. ניתן לומר דברים דומים בנוגע לשימוש המעוות שעושה עירן באמונה הדתית. כוחנות, גנטיקה, שלילת זכויות האדם, וסנטימנטליזם המתבסס על טקסטים עתיקים. מזכיר לנו משהו? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי