  
  
  
|
 |
|
||
  ליורם ואבנר:פקיסטן וישראל |
|||
|
|||
נכון, פקיסטן חשובה לנו פוטנציאלית ויש לעקוב אחריה בתשומת לב. בנוסף לכל הפרשיות שהזכיר יורם ממחישות שתי פרשיות כמעט בלתי מוכרות את שני הקטבים של יחסי ישראל פקיסטן: עוינות מזה ושיתוף פעולה מזה. במלחמת יום הכיפורים פעלה יחידת מטוסי קרב פקיסטנית קטנה לצד סוריה. היא הורכבה רשמית מטייסים ''מתנדבים'' אך למעשה נשלחה בפקודת האיש החזק דאז, ראש הממשלה זולפיקאר עלי בוטו. היחידה הספיקה להגיע רק למלחמת ההתשה שאחרי המלחמה ואף הפילה מיראז' ישראלי בקרב אוויר בתוך המובלעת. מצד שני, ב- 1996 נפגשו נציגי מוסד וקצינים בכירים ברמת תא''ל (בריגדיר) של שירות הביון הראשי בפקיסטן, ה-ISI, לדיונים על מלחמה בטרור. למרבה האירוניה היתה ראש הממשלה אז בנאזיר בוטו, בתו של זולפיקאר. ובלי ספק היו ונמשכו מגעים אלה בצורה סודית עוד יותר. פקיסטן שאפה תמיד לנצל את הקלף הערבי-איסלמי, לגייס את מדינות ערב לצרכיה הדיפלומטיים בסיכסוך קשמיר (והתאכזבה - נאצר תמך בהודו) ולהיבנות מקשרי כלכלה עם מדינות הנפט. במקביל הקפידה שלא להיגרר לעימות ישיר עם ישראל. כוח פקיסטני סייע לחוסיין לדכא את אש''ף ב- 1970; מפקדו היה הדיקטטור לעתיד, גנרל מוחמד זיא אל-חאק. ופקיסטן הקפידה לשלוח מסרים מרגיעים לישראל, דרך ארה''ב, שהפצצה שלה בניגוד להכרזות הפומביות איננה ''איסלאמית'' , וכך גם לפני הפיצוצים הגרעיניים של 1998. ישראל סייעה בנשק שלל סובייטי למבצע המשותף של ה-ISI וה-CIA נגד הסובייטים באפגניסטן. היחסים עם ארה''ב, בעלת הברית הראשית של שתי המדינות, היו תמיד ציר ראשי ביחסיהן החשאיים זו עם זו. לא יאומן, אבל עובדה: בחוגים מסויימים בפקיסטן, גם בצבא, יש עם כל האידיאולוגיה האיסלאמית מידה של אהדה לישראל; ורוב הפקיסטנים המשכילים למרות היחסים ההדוקים ל א אוהבים את הערבים. השאלה הגדולה היא מה יהיה עם העמקת המעורבות הישראלית לצד הודו, בייחוד בתחום החימוש. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לדורון...נכון מאד אבל.... |
|||
|
|||
מהכרות טובה,פחות או יותר,עם הנושא הפקיסטני ועיון יומי בחומר על הנעשה שם מלבד הכרויות אישיות,אכן יש בין הפקיסטנים כאלה המגלים אהדה לישראל וזו נשענת בעיקר מתוך ''תפיסה כוחנית'' המעריכה כח והערצה לצ.ה.ל לפי דפוסי השגי מלחמת ששת הימים... ככלל- הציבור הפקיסטני הוא אנטי-ישראלי ואפילו אנטי יהודי.התייצבותה הקבועה של פקיסטן לימין הפלסתינאים והערבים בכלל אינה עניין של מה בכך והיא חורגת מסמפטיה על רקע מוסלמי. למגעי ביון,כשיש כאלה,אין משמעות חריגה.ישראל ומדינות אחרות בתבל,קיימו ומקיימות מגעים ''מהסוג השלישי'' עם מדינות ''לא אפשריות'' ואפילו עם האויב.(ראה דיווחים מקריים על ''ישראלים בנ.ת פיונגיאנג)מידע מודעיני הוא ''סחורה'' לכל דבר, הנשקלת לפי איכותה ושיבוצה ''בתמונה הגדולה'' לפי מקורות לא ישראלים,סייע המוסד בין השנים גם לשרותי הביטחון המצרים עוד לפני מלחמת יום הכיפורים.הכל לפי העניין המיידי.... באשר למיקומה ''הגיאואסטרטגי'' של פקיסטן,די לבדוק מי שכניה מסין (ספקית אמל''ח חשובה) ועד אירן...כדי להבין לאן יכול זעזוע פקיסטני משמעותי להוביל... באשר לעסקות נשק ומידע בציר ישראל-הודו המדובר הוא באחוזים פעוטים בלבד....הודו היתה ועודנה לקוחת נשק טובה, שאינה בוחלת במקור,הכל הולך מצרפת ועד רוסיה עם ישראל באמצע לפי כדאיות ולא סימפטיה,צרכי הודו גדולים עד לקנה מידה תת- מעצמתי...למשל רכשו מרוסיה נושאת מטוסים לא גמורה אחרי שרוסיה נטשה תכנית להקמת שייטת התערבות שבמרכזה נושאות מטוסים.סוג ''סחורה'' כזה אין בידי ישראל לספק וההודים יקנו ויקנו מכל מי שמוכן למכור או לשתף פעולה.....אך ככלל טוב לא להתעלם מפקיסטן וממה שמתרחש בתוכה | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי