פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה למיכאל שרון, 28/10/09 0:04)
אז מה בדיוק אתה רוצה לטעון?
גלעד היפתחי (יום חמישי, 29/10/2009 שעה 13:16)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איינשטיין תמך בציונות ובישראל בטח לאחר מלחמת העולם השניה. אבל גם לפני כן הוא ביקר בארץ בשנות ה-‏20 וה-‏30 וגם תרם כסף להקמת והרחבת באוניסרסיטה העברית ופרוייקטים ציונים נוספים.

בכל מקרה איינשטיין היה פיזיקאי דגול. את תפקיד הציונות הוא השאיר לאחרים, כמו שהוא השאיר את הספרות, את האומנות, את הרפואה, את פיתוח השממה ואת הקמת הישובים. לכל אחד תפקיד בהיסטוריה אותו הוא מבין הכי הרבה וממלא הכי טוב.

אינשטיין היה בעקרון פציפיסט אדוק (כן, שתרם לבניית הנשק הגרעיני!) והוא דגל ב''אינטרנציונליזם'' אבל לא על בסיס הסוציאליזם. כמובן שהוא היה תמים שהרי זו אוטופיה שאינה ברת הגשמה בתנאי הקיום של האדם והעולם במאה ה-‏20 - 21. הרבה יהודים מתבוללים כמוהו שגו באשליות קשות כאלה. רובם אומנם היה מהזן ה''בונדי'' סוצילאיסטי, בעיקר בפולין. היהודים דבקו לסיר הבשר ולא שמעו את קול הגאולה הציונית. למזלו של איינשטיין בשל היות מדען ידוע הוא נרדף אישית ולא יכול היה להמשיך ולפעול בגרמניה ונאלץ לדאבונו לגלות ובסוף להגיע לאמריקה. כך הוא שרד. אבל העמך ש'נרדמו בשמירה' אכלו אותה ברדיפות, עינויים והשמדה!
איינשטיין היה יהודי חילוני גאה. הוא הבין שלא ניתן ללחום באנטישמית על ידי התבוללות וגם לא על ידי מנטאליות של התרפסות שנובעת ממנה. על היהודים להיות בעלי כבוד, עצמאיים יותר ובעלי מעמד משל עצמם.תבונה זו נרכשה אצלו עוד בשנות ה-‏20 והתחזקה לאחר המלחמה כשהוא ראה את זוועות ההשמדה ואת חוסר היכולת של העם היהודי להגן על עצמו אל מול אדישות כל העולם.

לכן כיהודי חילוני בשלב מסוים אינשטיין נמשך לציונות למרות שלא רצה לממשה אישית. איינשטיין לא התלהב בתחילה מהרעיון של בית לאומי ליהודים בפלשתינה, אבל הוא השתכנע בסוף מהצורך לתמוך בציונות גם בעקבות המצב של יהודי מזרח אירופה שעזבו בתחילת המאה את רוסיה ופולין ונתקעו ברלין וסבלו שם מאנטישמיות נוראה. הפתרון הדחוף לבעייתם לפי איינשטיין היה ליישבם בפלשתינה-א''י. לקורט בלומנפלד, אחד ממנהיגי הציונות, הוא הסביר שהוא אמנם נגד לאומיות, אבל בתור יהודי הוא תומך מרגע זה במאמץ הציוני.

''עבורי'', הסביר אינשטיין, ''הציונות היא לא רק שאלה של התיישבות. האומה היהודית היא דבר חי, והסנטימנט של לאומיות יהודית צריך להתפתח גם בפלשתינה ובכל מקום. להתכחש ללאומיות היהודית בגולה זה אכן מצער. אם מאמצים את השקפה של הגבלת הלאומיות האתנית היהודית לפלשתינה, אז למען כל הכוונות והמטרות מתכחשים לקיום של העם היהודי''.

אינשטיין הדגיש ''אבל הנקודה העיקרית היא שהציונות צריכה לנטות להגביר את הכבוד והכבוד העצמי של היהודים בגולה. תמיד התרגזתי מהתשוקות והכמיהות של המתבולל חסר הכבוד שראיתי בכל כך הרבה מחברי''. !!!! והוא התכוון לחברו הטוב היהודי המתבולל בברלין פריץ האבר.

איינשטיין נרתם לקריאתו של חיים וויצמן ב-‏1921 להירתם להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים והוא הוקסם מוויצמן. איינשטיין ערך מסע איסוף כספים באירופה ובאמריקה הוא דיבר בהתלהבות על הצורך באוניברסיטה עברית עבור היהודים ושתנוהל על ידי יהודים, שזה המבצע הגדול ביותר בפלשתינה מאז נפילת בית המקדש בירושלים.איינשטיין ערך אח''כ מסע לארץ ישראל ולבניין הראשון שהוקם על הר הצופים.

אינשטיין ראה את פרעות הערבים ביהודים בתחילת שנות ה-‏20 ועל כך הוא הגיב במכתב זועם לעיתון בריטי שכלל את השורות הבאות:
''התקהלויות אספסוף ערבי, מאורגן שנעשה לקנאי על ידי אינטריגות פוליטיות שפעלו מזעם דתי של הבורים, התקיפו התיישבויות יהודיות פזורות ורצחו ובזזו בכל מקום שבו לא הייתה שום התנגדות. בחברון, החברים במכללה הרבנית, נערים חפים מפשע שמעולם לא נשאו נשק בחייהם, נשחטו בדם קר; בצפת אותו הגורל נפל בחלקם של הרבנים הזקנים ונשותיהם והילדים. לאחרונה כמה ערבים פשטו על התנחלות מיותמת יהודית שבה מצאו מקלט מחסה השארית הפתטית מהפוגרומים הגדולים ברוסיה. האם אין זה מדהים שאורגיה ברוטאלית ופרימיטיבית זו על אוכלוסיה שלווה נוצלה על ידי חלק מסוים של העיתונות הבריטית לשם מסע תעמולה של פרופגנדה שהוא מכוון, לא כנגד מחברי ומסיתי הברוטאליות האלה, אלא כנגד הקורבנות שלהם?''

ב-‏1939 ממש כמה חודשים לפי שפרצה מלחמת העולם השנייה, ממשלת בריטניה פרסמה את הספר הלבן שסגר את הדלתות של פלשתינה בפני העולים הפליטים היהודים מגרמניה ומשאר הארצות הכבושות. אינשטיין נזעק כאשר נודע לו על השפעות השואה. הוא הופיע בפני הועדה האנגלו-אמריקאית לחקירה של פלשתינה והוא התחנן למען מולדת ליהודים.

האנטישמיות אותה ראה באירופה ואפילו באמריקה הפכה אותו לבן ה''שבט'' היהודי, כפי שנהג לכנות זאת, אזרח העולם בעל אזרחות אמריקאית אבל גם שוויצרית.

הציטוט שלך ''מפלסתינה החדשה'' הוא למעשה מ-‏1939 מלפני מלחמת העולם השנייה, אינשטיין הביע את התנגדותו למדינה יהודית בדברו מול שלושת אלפים אנשי דת בסדר במלון במנהטן. ''מודעותי לטבע העיקרי של היהדות מתנגדת לרעיון של מדינה יהודית בעלת גבולות, צבא ומידה של כוח חילוני'', כך הוא אמר. ''אני חושש מההרס הפנימי שהיהדות תסבול ממנו – בייחוד מההתפתחות של לאומנות צרה ללא דרגות. אנחנו לא עוד יהודים מתקופת המכבים''. זה לא מנע מינשנטיין לתמוך בהתלהבות הציונות ובעליית יהודים לארץ ישראל שם יהיו לעצמם. הוא חשב שרק אם יתגבש ישוב יהודי גדול מאוד בארץ ישראל הוא בעתיד יוכל להגדיר את עצמו כמו שהמכבים עשו 2300 שנים לפני כן.

איינשטיין לא ביטל את זכותם של היהודים להקים מדינה כי הוא חשב שלאף עם אין צורך למדינה מוגדרת לפי גבולות. מכאן שלמעשה אם אמונתו לא התקיימה אצל כל העמים, היא יכולה מבחינת מעשית לא להתקיים גם בעניין היהודים, כלומר זה נכון וחייבים לתמוך בתקומת ישראל. למרות ש'לאומיות היא מטופשת', אז שינהגו כך היהודים כמו שנוהגים כל הגויים.

כאשר האומות המאוחדות הצביעו בעד הצעת החלוקה ב-‏1947 ובעד מדינת ישראל שקמה במאי 1948, אינשטיין דיבר על האירוע כ''הגשמה של חלום עתיק יומין שמספק תנאים שבהם החיים הרוחניים והתרבותיים של החברה העברית יכולים למצוא ביטוי חופשי''.
_new_ הוספת תגובה



תודה על הסקירה החשובה
מיכאל שרון (יום שישי, 30/10/2009 שעה 3:57)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



איינשטיין גדול - שנאמר: ציוני בלית ברירה !!!!!
סתם אחד (יום שישי, 30/10/2009 שעה 7:35)
בתשובה לגלעד היפתחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל ציוני גדול למעשה שתרם באיסוף כספים לא רק לאוניברסיטה העברית כי אם גם להתיישבות הציונית החל מהעלייה השלישית !!!!

יהי זיכרו ברור וברוך !!!
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי