|
צריך לעשות הבחנה חדה בין הרצח לבין ההתנהגות של מחנה השמאל לאחר מכן. אישית, אני עד היום לא מבין מדוע המאבטחים של ראש הממשלה יצחק רבין לא ירו ברוצח והרגוהו. הרצח הוא מעשה נתעב - וכל עם ישראל גינה אותו, להוציא אולי כמה רבנים שדברו בימים ההם על ''דין רודף''.
אבל מה שהיה מכוער לאחר מכן זו ההתנהגות של מחנה השמאל שניסו להכתים ולהדביק את כתם התועבה בכל מי שלא מסכים עם דעותיהם הפוליטיות. ממש חזרה על אותה התנהגות לאחר רצח חיים ארלוזורוב. כמו למשל המכתב שפרסם מישהו מהמחנה הזה שקבל מכתב מהגב' רבין, שבו היא מכנה את ביבי נתניהו בכל מיני שמות גנאי (פורסם ב''הארץ''). מה ששכח המפרסם שמי שהועמד לדין בבית משפט ישראלי והורשע בפלילים ומעילה באמון זו הגב' רבין עצמה.
לכל אדם יש את הפן האישי והמשפחתי, וזה כולל גם מנהיג פוליטי. כאשר אדם פרטי הלך לעולמו הפן המשפחתי נשאר כזה. אבל כאשר מנהיג פוליטי הלף לעולמו, מאותו רגע הוא כבר לא שייך למשפחה אלא לאומה כולה. ומשפחת רבין בניצוחה של אלמנתו ומאוחר יותר בניצוחה של של בתו, עשו הכל כדי להשאיר את המנהיג ברשות המשפחה. והם ורק הם יקבעו מי ישתתף בטקס כזה או אחר, ומי לא ירשה לבוא בדלת אמות של המנחמים. אבל הם לא לקחו סחשבון שזה יגביר את השנאה כלפי השמאל בכלל וכלפיהם בפרט.
ואתה היום ממשיך לחפור באותו כוון. וזה רע מאד. |
לא למדתם דבר מהנסיון
