  
  
  
|
 |
|
||
  [•] |
|||
|
|||
הדוקטור [•]... טוענת ש- ''יש לדחות בתקיפות את הניסיון של ערביי הארץ להצטייר כקורבנות חפים מפשע...'' השאלה שאני שואל היא, מדוע יש חשיבות לדחיית הנסיון כביכול ''של ערביי הארץ להצטייר כקורבנות חפים מפשע...''? והתשובה הבלתי נמנעת היא, שהצורך שלא לאפשר לתושבי הארץ הפלסטינים (ה'ערבים') להגדיר עצמם כ'קורבנות' חשובה לדוקטור הנכבדה חשיבות רבה. מה החשיבות במהלך שכזה? המהלך הרטורי של הדוקטור נועד להסיר כבמעטה קסם כל אחריות שהיא מישראל ומהיהודים הישראליים בנוגע להתנהלותם כלפי התושבים הפלסטיניים של א''י. כי אם תצלח בידה של הדוקטור התזה הנוכחית הרי שקטגורית יימנע מהפלסטינים לטעון לעמדת הקורבן, ובכך תמנע אפילו האפשרות שעל ישראל ועל היהודים בישראל תוטל אחריות כלשהי לפשעים הנעשים כדבר שבשיגרה כלפי התושבים הפלסטיניים מדי יום. הרי אם אין קורבן, לא יכול להיות מי שאחראי לתקיפה. זה מהלך מתוחכם, המצטרף למהלך השקוף יותר של הדוקטור פרלמן, שניסה לטעון שאין תוקף ליישות הפלסטינית הלאומית: הרי אם אין פלסטינים, אז גם לפשוע נגדם אי אפשר. והדוקטורה אכן שופכת את התינוק עם מי הגיגית: טענתה הקודמת והחוזרת שאין למאמריה הקשר פוליטי מיידי כלשהו, הפכה למי אפסיים ברגע שכתבה, ''יש לדחות בתקיפות את הניסיון של ערביי הארץ להצטייר כקורבנות חפים מפשע...'' כי הטענה הגורפת שאין לפלסטינים או לתושבים הערביים של ארץ ישראל הזכות לטעון למעמד של קורבן, -טענה המושמעת כביכול בהקשר של מלחמת העצמאות, טענה זו מוצגת כאן באופן גורף שנועד להחילה גם על התושבים הפלסטיניים של יהודה ושומרון ואפילו תושבי רצועת עזה. אני מתנצל רק בפני הדוקטורה על אריכות דברי, היות ואיני רוצה שגם בי תנזוף הרטוריקנית הדגולה כפי שנזפה במר מכאל שרון הנכבד לא מזמן על אריכות דבריו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פרשנות מוטעית לדברי, כרגיל |
|||
|
|||
אין ספק שהפליטים חוו טרגדיה בשל עקירתם ממקום מושבם. ואני בהחלט מבינה לכאבם. אבל, הם קורבנות של המלחמה שהם יזמו. אבל, משום מה מדינות ערב אינן רגישות לכאבן והפקירו אותם לאורך כל השנים. אבל, עם כל ההזדהות שלי עם כאבם כבני אדם, הם אינם יכולים להאשים את ישראל כאחראית בלעדית למצבם. הם לא היו אזרחים תמימים שישבו בשקט והישראלים האכזריים גרשו אותם. הם היו חלק פעיל במלחמה לזריקת היהודים לים. הם , מנהיגיהם ומדינות ערב, אחראים במידה רבה לתופעת הפליטות. הם רצו לזרוק את היהודים לים. יש לפתור את בעיית הפליטים ובהצעת קלינטון- ברק מ- 2000 הייתה הצעה לגייס כספים לפרויקט בינלאומי ליישובם במדינת פלסטין שתקום. ערפאת דחה את ההצעה על הסף ונתן להם להמשיך לחיות חיי פליטות.גם היום המנהיגות הפלסטינית איננה חשה משום מה דחיפות לפתור את בעייתם. המנהיגות היהודית לעומת זאת, הייתה מוכנה להתפשר ב- 1947 על מדינה יהודית קטנה לצד מדינה ערבית כדי לקלוט את פליטי השואה. המנהיגות היהודית הייתה מוכנה להתפשר על מנת להצילם מחיי פליטות אולי הגיע הזמן שהמנהיגות הפלסטינית תגלה קצת יותר אמפטיה למצבם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רק אדם לא הגון כמוך |
|||
|
|||
מתעלם מהעובדה שביסוד ההתרחשויות . הערבים תקפו והערבים הפסידו . תוקפן שהפסיד אינו קורבן . קורבן הוא מותקף שהפסיד , למשל היהודים לאורך דורות . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי