  
  
  
|
 |
|
||
  ליוסי: כללית - זכויות יוצרים הינן מוחלטות. |
|||
|
|||
מדובר ברעיון חדש (אין לערבב זכויות יוצרים עם קופירייט). רעיון זה, חייב להיות שונה משמעותית מגרעין ישן היכול לשמש כרעיון בסיס. שכן כל מושג דומה לכל מושג אחר במימדים מסויימים. מה פרוש שוני משמעותי? תפנית בכוון חדש המוליכה למשל להשלכות חדשות, כגון צמיג אופניים העשוי מסיבים חדשים (תהליך יצור שונה, עלות יצור שונה, מקדם חיכוך שונה וכד'). הווקטור של כל מרכיבי שוני *משמעותיים* אלה אמור להיבדל איכותית, כקפיצת מדרגה (ולא על רצף ומונוטונית) ביחס לווקטור של מוצר בסיס אפשרי. זאת, כאשר קיים מועמד כזה, בעל דמיון רב מבחינת רעיון הבסיס (צמיג קודם). אם אין מועמד כזה (אמצעי תנועה אחר על משטח , כגון מתקן החלקה או ריחוף) - אין כאן כל בעייה בהגדרת החידוש. הבעייה קיימת רק במיקרי ביניים עמומים, מול מקרי חידוש מבהקים על פי שפוט כל אדם סביר. בנוסף, רעיון אינו ישות יחידנית, אלא עשוי להיות מורכב מרכיבים רבים. ככל שרכיבים אלה רבים יותר, כך גונב זכויות היוצרים, אף אם הכניס בכמה מהמרכיבים שינויים קלים, עדיין ברור אקט הגניבה, ככל שיש התאמה המתקרבת לחד חד ערכית בין הרכיבים, וככל שמספרם רב יותר - שכן הסבירות שצרוף כזה יווצר מיקרית הינה אפסית. אשר להעתקה וקופירייטס, כאן ניתן בנקל להצביע על גניבה מובהקת, שכן הסבירות לצרוף מילים היוצר למשל פסקה זהה למקור הוא אפסי. במדה שיש גניבת מערך רעיוני תוך שינוי נוסח מילולי, חלות כאן מסקנותי לגבי גניבת רעיון ללא צמידות להעתקת נוסח מילולי. בברכה, מיכאל | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יוסי -למעשה אנו עוסקים בהגדרת זהות (של קניין) |
|||
|
|||
כאשר נגנב ממך חפץ, אזי הגניבה מתיחסת לזהות בכל תכונותיו של החפץ המסויים, כולל גיל והיסטוריה. אם חומסים את ביתך, הרי שכאן הזהות מוגדרת לא רק ביחס לצורת הדירה (שהרי קיימות דירות זהות) ולא רק לתכולתה (שהרי תכולה ניתן לשנות) אלא למיקום המרחבי הספיציפי של הנכס. מאידך רעיון הוא אובייקט מופשט שהזהות לגביו אינה בבחינת אקוויולנציה אויקלידית (אם להשתמש באנלוגיה מתימטית/גאומטרית) כלומר זהות ''צורה'' מוחלטת, אלא בבחינת אקוויולנציה טופולוגית. חשוב על גופי גומי שאתה יכול למותחם וכד'. גוף כזה יהיה זהה לגוף טרם השינוי (הטרנספורמציה) מבחינה טופולוגית (התאמות חד-חד ערכיות של איזורים בו) בעוד הזהות האויקלידית תעלם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל, הדין הישראלי... |
|||
|
|||
עושה אבחנה בין הרעיון לבין הביטוי החיצוני שלו (צירופי מילים וכו'). הרעיון מוגן ע''י חוק הפטנטים - אם הוא נרשם כפטנט. על מנת שניתן יהיה לרשום רעיון כפטנט עליו לענות, בין היתר, על הדרישה למה שקרוי ''התקדמות המצאתית''. החוק מגדיר התקדמות המצאתית כ''התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו...''. חוק זכויות יוצרים מגן על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות. כאן אין צורך לרשום את הזכות כמוגנת. היא כזו מיום יציאת היצירה לאוויר העולם. החוק איננו מכיר במוחלטות ההגנה על זכויות היוצרים. מול זכויות היוצרים עומדת הזכות לחופש הביטוי של האחר והדין מאזן ביניהם. החוק קובע כי המקרים הבאים אינם בגדר הפרה של זכויות יוצרים: ''כל טפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה או תמצית עתונאית''. בית המשפט העליון מעניק חשיבות רבה לחופש הביטוי אל מול זכויות היוצרים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי