  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
אריה עירן מפרש באופן גורף את עמדותיהם של המחברים אותם קרא בגירסה מלאה או מקוצרת הקשורים לתיאוריה של מוצא המינים, כעמדות השוללות את הערכים האוניברסליים שעליהם הושתתה, ביחוד באנגליה של המאה ה-19, המערכת החברתית והמדינית. יש בכך משום טעות הסטורית, היות וגם המדענים והתועלתנים הקיצוניים ביותר של אותה תקופה נזהרו מלשפוך את התינוק עם מי האמבט: בדיוק כפי שכותב דרווין באוטוביוגרפיה שלו - הוא מבין שקשה שלא לזהות אותו כ''תאיסט'' למרות שעמדתו בערוב ימיו היתה ''אגנוסטית''. המחלוקת בין הפילוסופים למדענים אינה קיימת כלל בצורה אותה מנסה להגדיר עירן. פריצות הדרך בתחום התיאוריה המדעית והמדעים בכלל, הביאו אמנם לעתים להווצרותן של סתירות לכאורה בין דוגמות דתיות לבין אופיין של תופעות טבע וחוקי טבע, אך הסתירה אינה קיימת כמעט בנוגע לתיאוריות הפילוסופיות, היות והסקפטיציזם על כל צורותיו ימיו ארוכים כימי הפילוסופיה עצמה, והגירסות של סקפטיציזם זה בעת החדשה, וביחוד במאה ה-19 לא חידשו מאומה. ואני בטוח שקאנט, בעצמו תלמיד מעמיק ויסודי של תולדות הפילוסופיה, הכיר היטב את כתביהם של פילוסופים כדוגמת סקסטוס אמפיריקוס ואחרים. הנסיון לשלול את תקפותם של ערכים אנושיים אוניברסליים הופך, כאשר מנסים לבססו על תיאוריה מדעית כה מצומצמת מבחינת מורכבותה הפילוסופית כתיאורית מוצא המינים, לבדיחה מבחינה פילוסופית, היות ואינו מבחין כלל בהיות מבנה המחקר והטיעון המדעיים - שהם חלק אינטגרלי מהתיאוריה של מוצא המינים - לוקים באותה היחסיות שמישהו חסר כל נסיון בתחום כאריה עירן מייחס לתיאוריות הפילוסופיות האחרות בהן הבנתו מועטת עוד יותר. ראשית, התגלית הדרוויניסטית בנוגע למוצא המינים היא עוד תיאוריה, ומעמדה דומה לתיאוריות קוסמולוגיות ואחרות החל בשרוכים משתרכים וכלה במפץ הגדול. שנית, אי אפשר להראות בוודאות שהרבנים של האבולוציה כדרווין למשל דחו את קיום האל כתורם או המקור של התפתחות המינים באופן אבסולוטי (ראה ההתלבטות הכנה של דרווין בנושא זה). ולבסוף, מתוך ההכרות עם החברה בתוכה חיו חסידי תורת האבולוציה והתועלתנים הבריטיים באותה תקופה, יש צורך להעמיד את התיאוריה החדשה בקונטקסט הנכון, ולקחת בחשבון שרובם של מהפכנים אלה המשיכו לנהל חיים חברתיים ופוליטיים ששיקפו בצורה ברורה את נאמנותם לערכי האדם האוניברסליים כפי שנוסחו בתקופתם. את כל זה אריה עירן לא שומע, כיאה למי שהעגלה רתומה אצלו תמיד לפני הסוסים. עצם המושג של חקירה מדעית או פילוסופית כהלכתה זר לו, היות ותהליכים מורכבים, לוגית ולשונית מסוג זה אינם עומדים בקנה אחד עם הנקיסיזם הקיצוני שדבריו בפורום מבטאים שוב ושוב. העמדה הרטורית של עירן, שכל מטרתה לשכנע, לא בדרך ההידברות אלא בדרך אלימה, את ה'עולם' בתקפות דבריו, מזכירה את מאמצי הסרק של כלבלב החג סביב סביב בנסיון לתפוס את קצה זנבו. לכל מי שמסתכל מהצד ברור שלצורת ה'חקירה' הזו אין תוחלת. גם לא לשיחה עם בעל הדבר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
|
|||
|
|||
צ''ל בפסקה לפני האחרונה 'נרקיסיזם'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שוב כתבת פיטפוטי סרק כדרכך . |
|||
|
|||
אינך סותר אף אחת מהטענות שהוצגו בציטוט ישיר אצל דוקינס . במקום זה שוב אתה מנסה להציג אותי כמי שאינו מבין ענין . ברוב חוצפתך אתה קורא לי ''אלים'' ולא בפעם הראשונה , זה כאשר כל כתיבתך בנויה על בורות , אי הבנות , טישפות , חוסר מחשבה , סילופים ושקרים . אכן argumentum ad ignorantium יאה לך . גם כשל של בורות בלתי-משתכנעת . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
אריה עירן קרא סוף-סוף ספר ואולי רק שני עמודים בספר זה של אחד דוקינס, והנה כבר בנה על זה השקפת עולם שלמה הכרוכה בביטול כל מה שאינו 'תואם דוקינס'. ומסתבר שגם דוקינס אינו 'תואם דוקינס', כי הרי לפי הוד אדיקותו העירני גם המחבר עצמו אינו עומד בדרישות. זו הרי מתנה שאינה מפסיקה לתת: - כל שורה שהאיש הזה קורא, בין אם זה בוויקיפדיה או בכרך מזדמן של אנציקלופדיה מכלל, הופכת אצלו לדוגמה. לקרוא ולבכות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש לך ייתרון גדול עלי . |
|||
|
|||
אינך מבין את שאתה קורא . זה ייתרון קולוסאלי . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי