  
  
  
|
 |
|
||
  אריה פרלמן |
|||
|
|||
הבעיה העיקרית אינה הסרבנות, שאם היא אישית, מדינה יכולה להתמודד איתה ולסבול שעור מסוים של חריגים, מצד זה או מצד אחר. הבעיה היא הרמת היד המאורגנת על שלטון החוק, ולא בכדי שאלתי את אליצור כמה חיילים יש להם... לצערי טרם קיבלתי תשובה. הבעיה העיקרית ואותה לא ניתן לטשטש יותר, היא מקור הסמכות. ביום הדין (והוא כנראה קרוב מכפי שאנו משערים), יקראו אלה הרואים עצמם ממשיכיהם של המכבים ''מי לאדוני, אלי'' ואז ייתקבצו כל אלה הרואים ברבנים סמכות וצו עליון לפני כל דבר אחר. אני מאד מקווה שאתה לא תהיה עימם, על אף הסכמתך למטרותיהם המדיניות. אני מקווה שתבין כי השטחים זה לא העיקר בחיים, ושיש חיים גם לאחר השטחים, ושחשוב יותר מה יהיה פרצופה של המדינה, חוקיה, מקור הסמכות שבה, מאיזה גבולות גיאוגרפיים יהיו לה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| רפי גטניו צודק |
|||
|
|||
השאלה היא: מה מקור הסמכות? לבג''ץ הוגשה עתירה נגד ברית מילה; לא לפטור מישהו אלא לאסור ביצוע טקס זה, מורשתו של אברהם אבינו. מה נעשה אם בג''ץ יפסוק לטובת העותרים? ומה נעשה אם הכנסת תחליט להזיז את יום המנוחה הרשמי ליום ראשון מטעמי נוחות של הידמות לעולם המערבי הנאור? ומה נעשה אם הכנסת תחליט לאסור שחיטה כשרה מטעמי הומניות? דמיוני? כרגע אולי. אבל זו בדיוק השאלה: מה מקור הסמכות? ועוד לא אמרנו כלום על קשר אפשרי בין פינוי המאחזים לבין מעמדו של שר הבטחון בסקרים לקראת הפריימריז. מצורף קישור למאמר שלנו מלפני כשנה וחצי על הקשר בין שפה שקרית (פוליטיקלי קורקט) לבין חורבן. בברכה, נסים. קישורים: על שפה שקרית ותהליך חורבן: http://www.ohrisrael.org/MAMR/ahavtisrael.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי גטניו |
|||
|
|||
מבחינת מקור הסמכות, דעתי כדעתך. מבחינת סרבנות מאורגנת, אני לא חושב שהסרבנות משמאל מסוכנת פחות מאשר סרבנות מימין: סרבני השמאל מתראיינים בחו''ל, מקבלים במה תקשורתית נרחבת ואוהדת בארץ, נהנים מתמיכה גורפת של אישים נכבדים כגון אלוף מיל' עמי איילון, מיכאל בן-יאיר, כלת פרס ישראל ןושרת החינוך לשעבר שולמית אלוני, ועוד רבים וטובים. הם מתארגנים בקבוצות שקוראות באופן מאורגן לסרבנות ומטיפות לכך, למרות שמדובר לכאורה בהמרדה על-פי קריאה פשוטה של החוק. למיטב ידיעתי, עוד לא נשפט חייל דתי שנקט בצעד הסירוב, למרות מחול השדים סביב פסקי ההלכה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה - אני מקווה שלא עלה לך בבריאות להסכים איתי |
|||
|
|||
בנושא מקור הסמכות ולפתוח תוך כדי כך חזית מול הימין הפונדמנטליסטי הרואה בך שותף יקר.(תיזהר מאודי, הוא כבר מגיע) ואם כבר עוסקים בהשוואות בין הסרבנים השונים, אני לא זוכר מקרה אחד בו סרבן שירות בשטחים הרים יד על איש חוק, פצע אותו, זרק עליו בקבוקי מים, או התעמת איתו פיזית. תקן אותי אם אני טועה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי גטניו היקר |
|||
|
|||
תודה מקרב לב על שדואג אתה לבריאותי. האמן לי, שהסכמה איתך היא החלק הקטן שבסכנות האורבות לי כאן לבריאותי. חלק מהדברים שאני קורא כאן ובמקומות אחרים, ושומע ברדיו ובטלויזיה - היו עלולים מזה זמן רב להסב לי נזקים בלתי-הפיכים... אבל אני מחוסן, פחות או יותר... אני לא חושש מפתיחת חזית נגד כל אחד, ובלבד שאעשה זאת מתוך הכרה שבכך אני תורם יותר לקידום האמת, הצדק היהודי והרעיון הציוני - מאשר באמצעות הימנעות מפתיחת חזית שכזאת. ואני מבקש ממך - אנא - אל תצמיד לי את אודי זה... אודי הוא בעל-ברית טבעי לאוסאמה בן-לאדן, גדעון ספירו, נועם חומסקי ושאר קנאים, שבאופן כללי מסכימים, כל אחד בדרכו - על כך שג'ורג' בוש וארצות-הברית הם אוייבי המין האנושי. חלקי לא עימהם. אני לא זוכר אף סרבן שמאלני שנהג באלימות כלפי שוטרים, אך מצד שני אינני זוכר אף סרבן ימני אלים, כי למיטב ידיעתי לא היה סרבן ימני כלל. מצד שלישי, פה ושם היו מקרים של פורעי ''גוש שלום'' שהשתתפו בהילולת אבנים על כוחות הביטחון, הסרת מחסומים של צה''ל ושאר הפרעות והתפרעויות. למותר לציין, שאני שולל אלימות, ועל-אחת-כמה-וכמה, קל-וחומר-בן-בנו-של-קל וחומר - אלימות בין יהודים. תהיה גם אתה בריא, מאושר ומאריך ימים, רפי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גטניו - הצגת והארת את הבעיה במלוא חריפותה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי