  
  
  
|
 |
|
||
  דוד פלד הנכבד, אתה מתעלם מדבר אחד שעושה... |
|||
|
|||
את כל ההבדל. ארה''ב והנשיא בוש נמצאים עתה במערכה הקשה ביותר מאז 1776. כי לא רק רצח המוני ופגיעה בסמלים אמריקאיים יש כאן. מה שיש כאן הוא מלחמה באוייב בלתי מזוהה. המושג ''אלקאעידה'' הוא ביטוי לדבר שנמצא בכל מקום ובשום מקום בעת ובעונה אחת. כדאי שתתחיל להשקיע מחשבה במשמעויות של מלחמה באוייב בלתי מזוהה. כיצד אתה מצפה שינהג אדם - או חברה כלשהי - הסופג אגרוף מתוך החושך? האם החוקה האמריקאית - או מערכת נורמטיבית נתונה כלשהי - בנוייה בכלל למצבים כאלה? נדמה לי שכלי הבקרה והביקורת שלך כלפי ארה''ב ונשיאה - הם פשטניים ושטחיים מדי אל מול הבעייה הזו, ורצוי שתכייל אותם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ליוסי ולבוש |
|||
|
|||
בתשובתי הקודמת הודיתי במצבי הנוח. יושב על הכורסה מול הטלוויזיה ומתרשם מהופעותיו של בוש. בוא ונקרא למה שכתבתי ''ביקורת טלוויזיה''. לעניין מוקדם מדי לנתח את בוש כנשיא, והבאתי אותו כמשל בלבד. הבעיה שהעסיקה אותי, וממשיכה להטריד אותי, היא כיצד קהל הופך להמון. התופעות שצרמו את ''אנינותי'' היו המעבר החד של דמוקרטיה מבקרת, המקפידה על חוקתה (שלדעתי היא אחד מפלאי התרבות בכל הזמנים. רק ראה את המספר המזערי של התיקונים שהוכנסה בה מאז פורסמה בתקופה בא נשיא ארה''ב הלך ברגל לבית הלבן ללא שומרי ראש) לאומה שדגלה כיסה עד לאחרונה כל בדל של ביקורת. אני מודע לכך שיש בינינו הרואים בכך מודל. לדעתי, האומה האמריקאית התגלתה במלוא עוצמתה הדמוקרטית דווקא בתקופת ניקסון. אחד הנשיאים הגדולים (לדעתי) בהיסטוריה האמריקאית, שהודח, למרות גדולתו, משום שפעל בניגוד לאותה חוקה. Tricky Dick הנץ חסר המעצורים שהוציא את ארה''ב מוייטנאם, הביא את הדטאנט, פתח את הדלת לסין, עשה טריק אחד מיותר - טריק נגד החוקה. שום דבר לא עזר לו והוא נאלץ ללכת הביתה. ניכסון משמש עבורי דוגמה לשימוש הנכון בעוצמה ובדיפלומטיה. בתוכניות הטלוויזיה הנוכחיות אני שומע בין התמונות רק משפט אחד: The american way of life will prevail. בעברית: כך אני רוצה!אולי זה מה שעולם נדרש לו בתקופה זאת. קבל את התנצלותי אם עוררתי בך את הרושם שכל דברי שקולים ובדוקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד פלד, כל ניתוח של מפעלות בוש - מתי שלא |
|||
|
|||
ייערך - יהיה חייב להביא בחשבון שבוש - בשונה מכל קודמיו - מוביל מערכה באוייב בלתי מזוהה. מהעובדה הזו לא ניתן, בשום אופן, להתעלם - אפילו לא מכורסת הטלוויזיה. ציפיתי לתובנה שלך בעניין הנקודתי הזה - במיוחד בהקשר לחוקה האמריקאית. הדבר חשוב גם לענייננו בשינויים המחוייבים. הכיצד? כמדומני שכל אדם חושב - ונשיא בית המשפט העליון במיוחד - צריך להקדיש מחשבה מעמיקה לשאלה כיצד להתאים (כן להתאים!) את מערכת הנורמות שלנו - לרבות אופן ישומן של נורמות חיצוניות (ג'נבה וכו') - להתמודדות עם תופעת המתאבדים (שאין סיכוי למגרה בעתיד הנראה לעין). המושג ''דמוקרטיה מתגוננת'', שהורתו לידתו בבית המשפט העליון שלנו - מחייב את ההתאמה הזו. אשמח אם תאחז את השור הזה בקרניו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליוסי - על דמוקרטיה מתגוננת. |
|||
|
|||
השאלה שהצגת מחייבת אותי למחשבה שניה. בקו המחשבה הנוכחי בחנתי את הדמוקרטיה מהזווית של השפעת משטרים על מלחמה ושלום. במיוחד עניינה אותי הטענה, שהושמעה לא פעם, שניתן לחתום על חוזה שלום רק עם דמוקרטיות, על כל ההשלכות שהיו לטענה זו על הסכמי שלום בינינו לבין מדינות (ישויות) ערביות. המסקנות שהגעתי אליהן מופיעות בפרק המסכם שהקדמתי אותו ''שלום - אידיאה או מצב פוליטי'' וכן בחלק מתשובותי בפתיל הזה, אותן הצגתי למבחן תקפות בפורום. הנושא שאתה בחרת הוא: דמוקרטיה מתגוננת. התנאי הנוסף שהוספת: אויב לא מזוהה. אני מודה שהנושא מורכב ומחייב בחינה לפני שאוכל להשיב לך בצורה רצינית. מניסיוני בעיסוק ב''שלום'', מושג שכולנו מזכירים אותו פעמים רבות ביום, כל תשובה מולידה עשר שאלות נוספות. רק כמה שאלות ראשוניות שהנושא שהעלית עורר אצלי: 1) שאלות מקדימות לגבי מהות הדמוקרטיה. * מהי טובת הכלל (ראה לדוגמה רוסו מול טלמון)? * בהתנגשות בין האינטרסים של הפרט עם השלטון מהן מגבלות הכפיה? מהן מגבלותיו של מרי אזרחי (ראה ספרו של חמי בן נון)? * מהם המגבלות על הידע (''זכות הציבור לדעת''). 2) התגוננות מול אויב חיצוני * כאשר החוק הבינלאומי מתנגש באינטרסים הקיומיים של המדינה - מהן מגבלות ההתגוננות. למיטב ידיעתי ההגדרות של החוק הבינלאומי נתונות לפרשנויות רבות. לדוגמה: מיהו טרוריסט ומיהו לוחם חופש? * מהו סוג הקשר שיש לחתור אליו בין החוק במדינה לחוק הבינלאומי? לדוגמה: ישראל לחצה על הקמת בתי דין בינלאומיים כאשר היה מדובר בפשעי הנאצים. על בית הדין שהוקם לאחרונה בהאג הפך לישות משפטית שונה על כל מה שמשתמע מכך. 3) מעורבות של דמוקרטיות במדיניות הפנים של מדינות אחרות, בהיבטים שאתה נגעת בהם - טרור, עם השלכות של ''דמוקרטיות מתגוננות המכתיבות סוגי משטרים למדינות אחרות'' החל מאיינדה דרך איראן וגמור בלבנון וברשות הפלסטינית. השור גדול מדי עבורי בשלב הזה וקרניו חדות מדי לטעמי, מה גם שבחלק גדול מנושאי המשנה אינני בקיא במידה שתאפשר לי לגבש דיעה. ברור לך שאין זו התחמקות לכורסת הטלוויזיה. זוהי הכרה, מצערת ככל שתהיה, במוגבלותי לחוות דיעה מנומקת לגבי הנושא כפי שהצגת. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי