  
  
  
|
 |
|
||
  מאחר ואינני עורך דין |
|||
|
|||
לא אתווכח אתך בנקודות שהעלית. למיטב ידיעתי הסמכות של וועדת השיחרורים אינה מותנה באישורו של בית המישפט לגבי ''סבירות'' או ''אי סבירות'' שיקוליה. אם זה נכון כפי שאתה טוען, אז אין בזה שום היגיון, כי הסמכות היא בפועל בידי בית המישפט, וכל המושג ''וועדת שיחרורים'' הופך להיות חסר משמעות מעשית. לגבי השאלה אם הזכות לניכוי שליש מעוגנת בחוק או לא, למיטב זיכרוני זה היה הטעון בו השתמשו חסידיו של אודי אדיב מהשמאל כשעמדו על מימוש ''זכותו'' זו. אם דבריך נכונים בנקודה זו אז יש לנו עוד דוגמא של התלהמות שמאלנית שקרית. לגבי העובדה שסמכותו של נשיא המדינה לחון נידונים היא בלתי מוגבלת ואיננה מותנית באישורו של שום גורם נוסף, אני חושב שהצדק אתי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ישראל בר ניר היקר, הינך טועה לכל... |
|||
|
|||
אורך הקו. אפילו דבריך לגבי סמכותו של הנשיא אינם נכונים. חנינה של הנשיא חייבת אישורו של שר המשפטים (מה שקרוי ''חתימת קיום''). לגבי בית המשפט - סמכויותיו הרחבות מאד מאפשרות לו הרבה מאד דברים, ובין היתר להתערב בסבירות החלטותיהן של רשויות הסטטוטוריות במדינה ולשנותן במקרה הצורך. התערבות בית המשפט בסבירות החלטות ועדת השחרורים - ושינויין במקרה הצורך - הינה מעשה טריוויאלי לחלוטין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כבר אמרתי לך |
|||
|
|||
שמאחר ואינני עורך דין לא אתווכח אתך, כי אני מניח שאתה יודע על מה שאתה מדבר. הבעתי את דעתי. באשר לסמכות החנינה של נשיא המדינה האם אתה בטוח שמדובר באישור ולא בהמלצה? עד כמה שזכור לי שר המישפטים ממליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה וזו איננה מותנית באישור של השר בדיעבד. לא ברור לי באמת אם לנשיא יש סמכות מתן חנינה בהעדר המלצה כזו. כשניתנה החנינה לרוצחיו של קסטנר, ההמלצה למתן החנינה היתה של בן גוריון. הוא היה ראש הממשלה ושר הביטחון. הוא לא היה שר המישפטים (וגם לא ממלא מקום). לגבי הרחבת סמכויותיו של ביה''מ לא זכור לי שזה קרה כתוצאה מצעדי חקיקה כל שהם, אלא שזה בא מתוך התפשטות ומילוי חלל ריק (''הכל שפיט'' כפי שהחליט הנשיא הנוכחי של ביה''מ העליון), מה שאריה כינה בשם ''אימפריאליזם מישפטי''. כשזה עבר ללא תגובה מתאימה של המחוקק, נוצר התקדים ועכשיו גם צריך לאכול אותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על פי החוק חנינה של הנשיא טעונה חתימת קיום... |
|||
|
|||
של שר המשפטים, בהעדר חתימה כזו - אין לחנינה תוקף. אכן הפרקטיקה היא ששר המשפטים ממליץ בפני הנשיא על חנינות (וכמובן שחותם חתימת קיום על ההמלצות). אבל החוק בא למנוע מצב שהנשיא יחליט על דעת עצמו לחון עבריינים. לעניין החנינות לרוצחי קסטנר - גם אם ההמלצה היתה של ב''ג, לא מן הנמנע שהוא ביקש משר המשפטים לחתום. ובכל מקרה - לראש הממשלה יש סמכות קונקלוסיבית בעניין זה ובסמכותו לחתום במקום שר המשפטים. לגבי סמכויות ביהמ''ש - גם אלה החולקים על הסמכויות שלו בעניינים כאלה ואחרים - לא חולקים על סמכותו להתערב בהחלטות וועדות השחרורים. כדאי אחת ולתמיד להבין: סמכות ההתערבות בית המשפט בהחלטות של הרשויות היא חלק מהמבנה הקונסטיטוציוני של המדינה. השאלה מתי להתערב הינה כבר עניין אחר התלוי, בין היתר, בנפשות הפועלות בזמן נתון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה על המידע |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי