|
והשר לביטחון פנים היה צריך לגנוז אותה ולו רק מחשש 'למראית עין'.
צה''ל למשל אינו נוהג להעניק צל''שים חודשיים אחרי מלחמה או מבצע הירואי, כשעדיין הדי ההילה ספוגים באויר. אפילו לצה''ל, כשיש לכאורה קונצנזוס בעניינים האלה, מחליט על צל''שים לאחר חודשים רבים ושנים. אז למה המפכ''ל כה מזדרז לתת?
זה בודאי קשור לכך שהוא רוצה לפרוש עם ההילה שהוא כמפכ''ל והמשטרה היו בסדר. זו מעין החלטה פוליטית על רקע הויכוחים הקשים בין קרובי השורדים.
אין חשש לדעתי להטייה ציבורית בהערכת הארגונים שפעלו מסביב לאירוע (משטרה, כיבוי, שב''ס) משום שהאותות הם לא אותות ממלכתיים, אלא כל ארגון נותן צל''ש לאנשיו, בבכינה הרמיזה ש''אנחנו היינו בסדר''. זוהי עדות עצמית בלבד.
לגבי בג''צ, לשם שינוי, החלטתו היתה הדבר היחידי האפשרי שכן הוא לא צריך להתערב בחלוקת צל''ש או צל''ג בארגונים הממלכתיים. הבעיה היא פוליטית.
לכן, ביחס לעוטף עזה, התערבותו של בג''צ במדיניות הביטחונית, כמו נושאי המיגון, גדר הביטחון וכו', גם היא פוליטית ומיותרת בהחלט כי היא מתערבת במדיניות הביטחון. אבל התערבותו של בג''צ בעניין הפיצויים למפונים היא כדין, כי מדובר על דיני ממון בין אזרחים למדינה. כך לגבי גדר הביטחון, בג''צ אינו ראוי לקבוע היכן תעבור הגדר, כי השיקולים בעניין זה הם ביטחוניים או פוליטיים. אבל בג''צ ראוי שיתערב בעניין שבין המדינה לאזרח הפרטי ויקבע למשל בעניין הפיצויים למפונים. |
כמובן שהחלטת המפכ''ל היא שערורייתית 
