|
זהו, שהסיכון הוא זעיר יחסית. חיל האויר האיראני וחיל האויר של משמרות המהפיכה הם חילות אויר די רגרסיביים. מטוסים ישנים, תחזוקה בינונית, ביצועים נחותים.
כך גם פריסת ההגנה האוירית. איראן היא ענקית, מספר הסוללות קטן יחסית. מספיק לפגוע במספר קטן של סוללות טילים, ולחרר את הנתיבים מאיומם. הסטת סוללות ממקום למקום תאפשר לפגוע גם בסוללות הנוספות שישנו את מיקומן. אבל באותה מידה הן יפתחו מרחבי טיסה אחרים למטוסי חיל האויר.
המבצע יהיה מורכב ומסובך, אבל לא בגלל האיום האיראני, אלא בעיקר בגלל אורך נתיבי הטיסה והצורך לתדלד באויר או לנחות בש''ת שלא בישראל כדי לתדלק (ואז מקצרים את סבבי התקיפה).
אם מדברים על 10 מטרות חיוניות לתקיפה, אז בהחלט מדובר בקובץ מטרות שסביר להשמיד בסבבי תקיפות במשך יומיים-שלושה. יום-יומיים להשמדה ויום נוסף לוידוא הריסה.
בואתה הזדמנות אפשר להפיל כמה פצצות על ביתו של המנהיג, הנשיא ועוד כמה סימלי מהפיכה, כדי לעורר את האיראנים לצאת לרחובות ולהפיל את המשטר. |
מספר הערות
