| ומובן הדבר שיש שם אוזניים שרוצות לשמוע דברים רעים ל כ א ו ר ה על ישראל, בודאי כשהם באים מפיו של ישראלי, יהודי, מגוייס מטעם עצמו לזכויות אדם. בטח שבודאי אם הדברים הללו מושמעים בגרמניה שמתקשה עד היום להתמודד כראוי עם עברה הנאצי, ועמוק בתוכה רוחשת היא תאים אנטישמיים שהולכים ומרימים בה ראש בלי בושה. אפשר לראות במעשיך מעין מעשה המלבין את פשעי עברם, עלה תאנה לאנטישמים שמרימים ראש ומנסים להצטדק כ''אוהבי'' אדם וכאנטי-ישראלים. לתוך הנישה הזאת נכנסו כמה ישראלים ש''גילו את האמריקה שלהם, מרביצי המוסר מטעם עצמם שעולים לרגל לגרמניה, כדי להפקיר את הזירה לאותם חוגים אנטישמים קטנים, המפוזרים וצצים בה כפטריות לאחר גשם ראשון. וככל שיותר מרצים מטעם עצמם באים בשם האמת והמוסר, כך יורד יותר גשם שמפרה את פטריות השנאה באדמת גרמניה. כאמור, בכל הקבוצות הלכאורה ליברליות האלה ישנה את ניחוח השנאה הישנה והאמירה שזה לא מוסרי שהיהודים יוכלו להגן על עצמם. מבחינתם זה נגד חוקי הטבע הטבטוניים שלהם. מגמת האנטישמיות הזאת מתרחבת בגרמניה, במסווה של תנועות למען הפליט/המסכן/המדוכא/הילד הפלסטיני שנרדף ע''י קלגסי צה''ל הפאשיסטים. יש בינהם שכבר אומרים שאם היו פשעי-נאצים במלחמה ההיא, הרי שהם מתגמדים אל מול פישעי צה''ל בשטחים היום. לוחמי זכויות האדם האלה, המצטיירים כ'שמאלנים נאורים', רואים בישראל את מדינת השטן, המדינה המסכנת את כל העולם ולכן המסוכנת ביותר בעולם. מגמות אלה מתפתחות בעיקר בדור שלישי ורביעי לנאצים של אז, שהיו פעם פאר תרבותם הפגאנית-ויזיגוטית-גרמאנית. הללו כבר לא מתביישים במעשי אבותיהם ואפילו יש כאלה המצדיקים אותם (גם אם מצד שני הם לא תמיד הם מוכנים להודות שהיתה השמדת יהודים שיטתית ומאסיבית).
ספירו, אתה טועה בגדול בתפיסתך את הדרך בה יש להתמודד בענייני ישראל באירופה ובגרמניה בפרט. משום מה אתה חושב שדרכך הפוליטית היא היחידה הצודקת ואין בילתה, ובכך אתה מנכס לך ערכי מוסר וצדק אבסולוטיים ושולל את זכותם של האחרים לפרש את ערכי המוסר והצדק לפי דרכם.
זה נכון שבשבילי יצטרך הגרמני לעמול עוד רבות כדי להוכיח את חפות-כוונותיו, ולו רק משום שהוא גדל בחברה שהשאירה את השנאה הנחותה ליהודים. הרבה גרמנים גדלו לאחר המלחמה שגידלו אחריהם דור שני ושלישי, שהתחנכו מחלב אמם לשנאת היהודי, לזלזול ביהודי. זה החינוך הבלתי פורמלי שגרמנים רבים קיבלו אחרי המלחמה בבתיהם, בבתי ספרם, בתנועות הנוער ובמועדונים. כשבגרו הללו, לא כולם ריפאו את עצמם מהשנאה הזו והללו נותרו עם שנאה מבעבעת בליבם.
בין אותם ''שמאלנים נאורים' יש גם דמויות 'היסטוריות' כמו גינתר גראס. שהיה נאצי נלהב בבגרותו שנחפז אל המלחמה, אהב לשנוא יהודים והעריץ את מפעל ההשמדה. חוויות בגרות / תרבות (קלוקלת) אלה צרבו את נפשו של הגראס, שהתמכר לשנאה תוך שהוא מצניע ומסתיר אותה. ולאחר ששמר את השנאה בליבו שנים רבות, הוא מקיא אותה באחת על ישראל בדרכים השמורות לו, דרכים שמבטאות את עמקות האנטישמיות הטמונה והאסורה עליו היום, זו שגדל וגם הזדקן עליה. ביטא את זה יפה מאוד העיתונאי הנריק ברודר, יהודי גרמני: ''לגראס תמיד היתה בעיה עם יהודים, אך הוא מעולם לא ביטא את זה באופן כה בהיר כפי שעשה ב'שיר' הזה... לגראס יש נטייה למגלומניה, אך הפעם הוא השתגע לחלוטין''. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4212532,00.h... . |