|
כמו הקיבוצים שקיבלו לרשותם אדמות מנהל/מדינה כך גם מרבית אזרחי ישראל לא שילמו את המחיר המלא עבור הקרקע עליה בנוי ביתם. יחד עם זאת צריך לזכור שיש קיבוצים שקנו את האדמות עליהן הם יושבים (בתוכם כאלו שהעבירו, בשנות ה- 50, חלק ניכר מזה לרשות המנהל. כנ''ל גם משפחת זר שקנתה (או כך ניטען בתקשורת) את אדמות החווה. דבר אחרון, אדמות הקיבוצים הושבחו עם השנים וניתנו, להם ולמושבים, בהנחה שיפרנסו אותם (מה שבג''צ לא לקח בחשבון). כ מה שהם רוצים כעת זה להמשיך להתפרנס בכבוד. על זה הבג''צ הטיל הגבלות יותר קשות מאשר רצתה המערכת הפוליטית-מימסדית.
בניגוד למה שניטען לאחרונה, הרבה מקרקעות המדינה בערי ישראל ניתנו לדיירים במחירים אפסיים. רק אז אף אחד לא הפעיל את המערכת המשפטית. לבסוף, אין כמעט אזרח (אולי חוץ מחלק מערביי הארץ) שלא קיבל סיוע באמצעות משכנתאות מסובסדות (קרן וגם ריבית), לקנית דיור.
יותר מכך כמעט אף אחד לא הקים עסק משמעותי ללא סיוע של המדינה בצורה זאת או אחרת (זוהי רוחו של החוק לעידוד השקעות הון).
נדמה לי שחלק ניכר מהבעיות הכלכליות היו נפתרות אם כל אחד מאיתנו היה מוכן לקחת אחריות על חלק ניכר יותר מעלות הקיום שלו. במקום שנריב במי צריך לתמוך הגיע זמן שנתבגר כלכלית.
הערה: גם המשטר הקפיטליסטי חילק מתנות בדמות של נכסים קרקעיים ואחרים בתחילת הדרך וגם הוציא מהבוץ מפעלים במצוקה. יחד עם זאת לא כל מפעל ניצל בדרך זו. |
אף אחד בעם שלנו לא משלם את החשבון המלא
