  
  
  
|
 |
|
||
  למה לפתור את ה ''בעיה'' ? |
|||
|
|||
צר לי פרופ' גרוס. הצעתך מזכירה משום מה את הצעתו של ח''כ הרב רביץ ז''ל, שלפיה הממשלה תגיסס את בחורי הישיבה לחודש ימים. ואחר כך לחזור לישיבה ולגונן על עם ישראל מ''אוהלה של תורה''. הטרגדיה היא שבשנת 1973, עם ישראל התנסה במלחמת יום הכפורים, ולא ראינו אז שבחורי הישיבות הועילו במשהו למנוע את את המלחמה או אפילו לקצר אותה. זה שהאברכים ופטרוניהם מאמינים בעבודת האלילים הזו, זה ברור כי יש להם אינטרס להמשיך וליהנות מעטיני השלטון. מעניין מאד לשאול האם ראשי הישיבות הליטאיות נהגו כך גם בארץ מוצאן, דהיינו בליטא? ברור שלא. אחת הטענות המרכזיות של הפרופ' ישעיהו ליבוביץ זצ''ל, שהגבאים/הרבנים הם הם המעוותים את תורת ישראל. שהרי בספר איוב נאמר: אדם לעמל יולד. במסכת ''אבות''נאמר: ''אם אין קמח אין תורה, ואם אין תורה אין קמח''. אלא שהרבנים הליטאים מתייחסים לסיפא של הפסוק כפשוטו. בעוד שכוונת האנשים בחכמים שכתבו את הפסוק התכוונו לומר שיש צורך להבין את ההנאמר בסיפא של הפסוק בהקשר הרחב ביותר שלו. משמע, להרבות דעת ללמוד מקצוע, לשפר את המצב הכלכלי וכו'. שהרי כולנו יודעים שמקריאת תהלים לא יהיה קמח. את זה כבר למדנו מהמשורר יהודה לייב גורדון בשירו המפורסם ''העגלה הטובעת בבוץ''. הנכון הוא, כי אפשר וצריך לקיים שתים או שלוש ישיבות עם כמה אברכים שהם עילויים, כדי שימשיכו ללמוד ולחקור במחשבת ישראל. והלימוד שלהם צריך להיות למען הכלל, ולא רק לתושבי בני ברק. תחשוב על הסוגיה פרופ' גרוס, מה היו עושים הקליינטים האלה אם רוב העם היה כמוהם, דהיינו, חרדים? אז כולם היו נהרגים באוהלה של תורה? כאשר מדינה ערבית תחליט לאסור מלחמה על ישראל, בני הישיבות ימנעו זאת? | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי