  
  
  
|
 |
|
||
  בהחלט אובמה הגיע לארץ כדי לתקן דברים שנהרבו על ידו |
|||
|
|||
אובמה לא יכול היה להשאיר את המצב בינו לבין נתניהו במתכונת אותה יצר ב-3 השנים הראשונות שלו (מעולם ראש מדינה לא הוצב בהמתנה כמעט שעה לפני שנכנס לחדר הסגלגל. מעולם לא עזרב נשיא אורח ברמת ראש הממשלה והלך לאכול עם ארוחת ערב עם משפחתו. מעולם לא עזר ראש ממשלה אורח את הבית הלבן בפתח צדדי בלי ליווי של הנשיא וכו'). אובמה חשב לטפח את העולם הערבי ולהשפיל את ראש ממשלת ישראל, כדי להפיק ויתורים בעניין הפלסטיני והציג הצלחה. כמובן שהוא נכשל כי הוא היה בור בענייני המזרח התיכון. יתכן והוא נשאר בור, ויש לי חשדות שלמרות שהוא מנסה לתקן את דרכיו, בעניין הפלסטיני הוא לא למד דבר. יחד עם זאת מסתבר שהעניין הפלסטיני אינו דווקא בראש העניינים החשובים של אובמה במזרח התיכון. חשוב לאובמה באמת תיקון יחסים עם ישראל, שיתוף פעולה למיצוי הפוטנציאל המשותף, התכוננות ותיאום בעניין המדיניות מול איראן. לשם כך הופתע אובמה לטובה מהמאמצים שהצליחו להחזיר את תורכיה למצב נורמלי עם ישראל. כפי שציינתי, נתניהו עשה מאמצים שנה האחרונה להפשיר את היחסים עם ארדואן. נתנהיו הבין שארדואן במצב בלתי אפשרי ושיש לנצל את המצב הזה. הוא חרד מאיראן גרעינית. הוא מנסה להשליט שקט בסכסוך עם הכורדים די בהצלחה (למרות שיש תנועות שמתנגדות להתקרבות הזאת), הוא חרד מהתדרדרות המצב בסוריה. קשה לו עם הדחיה של תורכיה באיחוד האירופאי ואי קבלתה לחברה באיחוד. הוא במתח עם יוון וקפריסין היוונית בעניין הגבולות הימיים לאחר שישראל גילתה מצבורי גז גדולים בתחומיה. היחסים הכלכליים עם ישראל היו בעליה מתמדת למרות המשבר המדיני. עכשיו ההתדרדרות המתמדת בסוריה ותחילת מצב משברי בלבנון חייב אותו לחזור ולשתף פעולה עם ישראל, כדי להגן על האינטרסים התורכיים. מה עוד שמזה שנתיים יש ביקורת פנימים הולכת ומתרחבת לגבי חלקים במדיניותו, ובעיקר בעניין המשבר היזום שלו עם ישראל. הביקורת באה גם מאנשים בכירים במפלגה שלו שהיו רוצים נורמליזציה ביחסים עם ישראל. כאמור, נתניהו דוחף בארדואן להגיע להשלמה בעבור התנצלות אישית שישמיע נתניהו לאדואן בטלפון. לא נסגר על התנצלות גלויה ופומבית, אלא רק בהודעה לעיתונות שתוציא לשכת נתניהו על קיומה של שיחת הטלפון. הנשיא אובמה היה בעניינים וגם הוא דחק בארדואן. כנראה שסוכם לאחרונה שהאירוע יתרחש כאשר אובמה יגיע לישראל ויהיה נוכח אישית בעת השיחה, כעד מטעם שני הצדדים. לא בטוח שנפילת אסד תהיה טובה לישראל. שהרי האופוזיציה לאסד בנויה מעשרות קבוצות, תנועות וארגונים מכל הסוגים שאין דבר אחד המחבר בינהם.העובדה שהתמנה נשיא זמני בחו''ל עדיין אינה אומרת דבר, שכן לא ברור אילו רשימות הסכימו למינויו ובאילו תנאים. בהחלט יכול להיות שהמאבקים הפנימיים יימשכו גם לאחר נפילת אסד (גם מותנה כיצד משטרו יפול - האם בהריגתו? ואולי הוא יעדיף לקחת את שלד הצבא הסורי שמורכז מקצינים וחיילים עלאווים לאיזור טרטוס ולאדקיה שם הוא יתבצר ויודע על הקמת מדינה עלאווית, במקום שהיתה אוטונומיה עלאווית בשנות ה-20 (ואבי סבו היה אחד מהמנהיגים העלאווים בהעריץ את הציונות וראה בה מודל לחיקוי)? לגבי הפלסטינים שום דבר לא דחוף. הטיפול השוטף יועבר לשר החוץ קארי. נדמה לי שיראל תשתדל להרחיק את אירופה מהעניין הזה כי היא רק מפריעה. עבדאללה ירצה לחזק את התיאום עם נתניהו, גם על רקע חוסר היציבות האזורי, אבל גם בגלל שהוא לא רוצה לשלם במטבע ירדני על הבעיות שיצוצו בעניין הפלסטיני. החמאס אינו פתרון לסכסוך. החמאס לא מכיר ולא יכיר בעובדת קיומה של ישראל לא כל זכן בזכות קיומה. החמאס מסרב לדבר עם ישראל, חושב שקיומה של ישראל הוא חטא מוסרי והיסטורי. אבל נניח שהיה אחוז אחד סיכוי שהחמאס ישנה את דרכו, יכיר בישראל וירצה לדבר על שלום - האם אתה חושב שהוא יהיה פתאום טוב יותר בהתנהלותו מאשר אבו מאזן והפת'ח? אבל אז פתאום הג'יהאד האסלאמי יתפוס את מקומו של החמאס בהמשך המאבק ואי ההכרה בישראל, ותמיכת הציבור של החמאס תעבור אליו. ככה יש להם בעזה איזה 14 ארגוני טרור, ויעברו עוד 100 שנה עד שנגיע לארגון האחרון שיהפוך לפת'ח. ולא דיברנו על תנועות קיצוניות חדשות שבודאי יקומו. אני חושב שאין לנו הרבה מה לעשות בעניין הפלסטיני זולת לתת לחמאס ולפתח להתנהל כסמי-ממשלות באזורי השליטה שלהם, ולהניע אותם להתעסק יותר באיכות החיים שלהם ולא במאבק אנטי ישראלי אלים. אתה צודק שאיראן היא הבעיה הרצינית ביותר בגלל דחיפותה הרבה. היה טוב אם היינו תוקפים את אתרי הגרעין שלה לפני שנים - אז היה להם פחות אתרים והיה קל יותר לתקוף אותם. לךישראל יש יכולת להשמיד את אתרי הגרעין האיראנים בזמן קצר יחסית. לא אציין כאן את הדרכים האפשריות מחמת הסיווג, אבל בעניין הזה ישראל היא אחת המדינות המפותחות ביותר ביכולתם. לא לחינם אובמה, למרות קרטוע יחסיו עם נתניהו, סיפק לחיל האויר פצצות מיוחדות ויוצאות דופן, כי חשש שישראל תשתמש בפצצות שלה שהן ייחודיות ומיוחדות ויפערו את פיות האנשים בעולם לכשיידעו. כנראה שזה גם אינטרס אמריקאי לא לחשוף אותן אם לא חייבים. שאלת מועד התקיפה נמצא בויכוח בין ישראל לארה''ב. נתניהו רוצה לתקוף לפני שהאיראנים מגיעים להעשרה של 90% של החומר הגרעיני. כלומר, איפה שהוא בין ה-20% ל-90% במקום שישראל תבחר. אמריקה של אובמה אומרת שעדיין אפשר לחכות וללחוץ על איראן כל עוד אין להם את הפצצה ומנגנון הפיצוץ המיוחד שלה שיכול להפוך את החומר הגרעיני לפצצה גרעינית. לדעת ישראל זה שלב אחר רחוק מדי ומסוכן מדי, כי חומר גרעיני מוכן אפשר להסליק ולהחביא בצורה מבוזרת ולפתח במעבדות מפוזרות את הפצצות. הרבה יותר בטוח ואפקטיבי להפציף את אתרי הגרעין החיוניים ליצירת החומר הגרעיני, בעיקר את שני אתרי הצנטריפוגות, שבלעדן אי אפשר להעשיר את את האורניום. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי