פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה ליוסף אליעז, 18/04/13 12:59)
מיסוי אוצרות הטבע של ישראל-מספר הערות
ע.צופיה (שבת, 20/04/2013 שעה 1:05)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הסברתי דיו מספר מדבריי.
א. מי שמתכון למכור את חברת כיל( מפעלי ים המלח) הם בעלי המניות הכיל שהיא ''החברה לישראל'' בבעלות אחת מענפי משפחת עופר. כתוצאה מהמכירה יווצרו לבעלי המניות רוחי הון גדולים שהמס עליהן עשוי להגדיע למיליארד ש''ח או יותר.
ב.חברות כרייה ומחצבים מבקשות כל הזמן לרכוש מכרות נוספים שיהיו להן עתודות מעבר לקיים. זו לדעתי הסיבה שפוטאש מעונינת במפעלי ים המלח. זה יבטיח לה ''זרם'' של חומרי גלם לטווח ארוך יותר. הן פירושו של דבר שהם ישביתו את מפעלי ים המלח.
ג.המצב בעתלית, בשטחים שימשו להפקת מלח הוא שהם עתידים להפוך לאזורי מגורים. לפי הסכמי החגכירה שנחתמו בעבר ( בדומה להסכמים עם קיבוצים ומושבים) יש לבעלי החכירה זכות לחלק מהרוחים עקב שינויי תב''ע. או ההיפך, תשלום למינהל עקב הרווחים הצפויים משינויי התב''ע.
כמובן שקיים מאבק משפטי שבו כל אחד מהצדדים מנסה לשפר את מצבו.
_new_ הוספת תגובה



מיסוי אוצרות הטבע של ישראל-מספר הערות
בצלאל פאר (שבת, 20/04/2013 שעה 12:18)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגבי פוטאש הם גם רוצים שליטה על מחירי הפוספטים העולמיים. הם ומפעלי ים המלח ביחד יהוו כ-‏40% מהשוק העולמי של הדשנים והמלחים. מעבר לכך כי''ל מפיקה גם מגנזיום, ברום, אשלג (נקי ולא מלח שהופק ממנו), שהם חומרים יקרי ערך וחשובים למדיניות האסטרטגית של ישראל (ישראל אחת המובילות בהפקת הברום).
_new_ הוספת תגובה



מיסוי אוצרות הטבע של ישראל-מספר הערות
יוסף אליעז (יום ראשון, 21/04/2013 שעה 10:34)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לע. צופיה -הערות להערותיך.

א. בעלי המניות של מפעלי ים-המלח כוללים את מדינת ישראל שיש בידיה ''מנית זהב'' המקנה לה הזכות להסכים או להתנגד למכירה. לפחות בענין זה לב''כ המדינה במו''מ להסכם הזיכיון היה די שכל לשמר זכות זאת למדינת ישראל.

ב. איני יודע גובה מס רווחי ההון שיוטל על מכירה [פסולה לדעתי] כזו. ספק אם הם ישתוו לתמלוגים ולמס הכנסה מלא שעל המפעלים לשלם בתפעול מלא רגיל, שנה אחרי שנה.

כאן יש להביא בחשבון גם את אבדן התעסוקה האדיר, בנגב, אם המפעלים יושבתו או אם עיקרם יועבר לירדן. פרט להרס הכלכלה בנגב המדינה גם תפסיד את המסים שהעובדים משלמים ממשכורתם, ועוד תיאלץ לשלם להם אם ביטוח לאומי, אם השלמת הכנסה ואם תשלומי אבטלה, ואולי את כולם כאחד.
לעובדים אלו יש בני זוג וסביר שחלק ניכר מהם יטוש את הנגב, בו יכרת מטה לחמם, ויעברו במקרה הטוב- למרכז, ובמקרה הגרוע- ירדו מהארץ.

ג. מפעלי ים המלח מספקים ישירות ובעקיפין פרנסה לקהלים גדולים נוספים - החל בבתי-החרושת בישראל שקונים מהם מוצרים וחומרי-גלם, דרך ספקים, עובדי רכבת ישראל וכל נותני השירותים לעובדים הללו ולמשפחותיהם. לא מדובר במפעל קטן אלא במעסיק מרכזי מאד בדרום הארץ.

ד. למיטב ידיעתי יש לישראל הסכמים למניעת כפל מס עם קנדה, כמו עם ארה''ב. כל ההכנסות ישאו מס לקופת ממשלת קנדה, ולא לממשלת ישראל.

ה. לא למותר להוסיף שכל בעיה בטחונית שתצוץ תוכל לשמש לחברה זרה, המחפשת ''לשמר עתודות'' או לשים דגש על עבודה זולה בירדן [או ברשות הפלסטינאית הגובלת גם היא בים המלח], תירוץ להשבית או לסגור את המפעלים בישראל.

ו. אם אי-פעם יתרוקן משאב האשלג - אין לדעת מה צופן העתיד. אולי אז תהא הצדקה לתעלת ימים כזו או אחרת, שתספק חשמל בשל ניצול הפרשי גובה בין פני הימים, ותאפשר תיירות מוגברת לכל האזור. כיום חוששים להפעיל תעלת ימים, בין מהים התיכון ובין מים סוף, גם כדי שלא לפגוע באיכות האשלג וחששות מהפרעה בכרייתו. כפי שכתבתי לעיל המדינה עניה , עוסקת עדיין במטלות אדירות של קליטת עליה, בטחון ופיתוח התשתיות, וזקוקה לכסף עתה, ואל לה לתת יד להשבתת מפעל אדיר כזה, או לאיזו סכנה לתפעולו השוטף.

לדעתי יש גבולות, תרתי משמע, להפרטה ומפעלי ים המלח הם דוגמא לתמרור ''עצור'' לשטפון הפרטה זה.

ז. בענין השטחים להפקת המלח מן הים, אם בעתלית ואם באילת - זיכיון ניתן לזמן קצוב, משתם הזיכיון יש להשיב את שטחי הזיכיון למדינה.

ההשוואה להחכרות הקרקע לקיבוצים, למושבים [ותוכל להוסיף: גם למגורים בערים] אינם ''זכיון'' מאותו סוג. הכוונה בהחכרות אלו היתה להחכירן לתמיד, כל עוד לא יינטשו, וההחכרה ל-‏49 שנה, עם אופציה להארכה נוספת לתקופה כזו, לא באה אלא לשמר את פיקוח המדינה ואפשרות לגבית דמי-חכירה. גם בשיטה זו היתה מושרשת טעות מהותית. העובדה היא שמינהל מקרקעי ישראל העביר לחלק עצום מחוכרי הקרקע למגורים את הבעלות על הקרקע. עם הקיבוצים נעשתה טעות כבדה, כאשר השלטון היה בידי השמאל שלא העלה בדעתו שיש איזה חשש שהחלוצים ינושלו מקרקעות הקיבוצים. כאשר בקשו לתקן עוות זה [מדובר , בין היתר, בקיבוצים שהגנו על אדמתם במלחמות, ופיתחו אדמות מדבר וטרשים והפכום לשטחי עיבוד] קמה זעקתה של ''הקשת המזרחית'' והמהלך עוכב.

המגוחך הוא,בלי קשר לשאלה אם טענת אנשי ''הקשת המזרחית'' צודקת, היא שהממשלה עברה לדיון בהענקת אדמות מדינה ל...בידואים, שכבר השתלטו על שטחים אדירים בנגב. אבל אלו נושאים שאינם נוגעים ישירות לנושאים שלנו.

משפחת דנקנר קבלה שטחים ליבוש והפקת מלח מהים לתקופה קצובה, ובתומה היה עליהם, לכאורה לפחות, להשיב שטחים אלו למדינה בלי שום תנאים. שינוי יעוד הקרקע, למשל למגורים, בתום הזיכיון, אינו אמור להקנות לבעלי-הזכיון-לשעבר כל זכויות.
האם לדעתך בעלי הזכיון לסלילת כביש 6 ולהפעלתו יוכלו בתום הזכיון לבנות עליו או לצדו בתים? כך גם חברת ''סיטי-פס'' והרכבת הקלה בירושלים?

אולם הנכון הוא שגם כל ענין אדמות יבוש המלח חורגות מעט מנושאנו [כן, אני ער לכך שאני הוא שהזכרתי אותן כאן].

האם דברים אלו נראים לך, כולם או חלקם? כל טוב.
_new_ הוספת תגובה



איזה קיבוץ נושל מקרקעות?
דוד סיון (יום ראשון, 21/04/2013 שעה 11:01)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבג''ץ של הקשת המזרחית עצר יוזמה שנוסחה במספר החלטות מנהל מקרקעי ישראל שמטרתן היתה לסייע לישובים חקלאיים להפוך את יעוד הקרקע מחקלאי לאחר כדי לשפר את יכולתם לפרנס את עצמם. ההחלטות האלה לא עסקו בקרקעות בבעלות הקיבוצים, אלא בקרקעות מדינה.

למיטב זכרוני פסיקת בג''ץ הקשת המזרחית לא נישלה אף קיבוץ מקרקע שעמדה לרשותו או מקרקע שהיתה בבעלותו (דיון 1049).

אשמח מאד אם תבהיר את טענת הנישול המובלעת בדבריך?
_new_ הוספת תגובה



הקיבוצים והקשת המזרחית - לדוד סיון
יוסף אליעז (יום שני, 22/04/2013 שעה 2:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא קראתי את פסה''ד אלא התרשמתי מהכתוב בעיתון. לא היתה לי סיבה להקדיש זמן ללימוד הנושא לעומקו.

ככל הידוע לי רצו הקיבוצים לקבל סו''ס בעלות או חכירה לדורות על הקרקע שעליה יושב הקיבוץ, כולל השטחים שהוא מעבד.
המהלך הזה סוכל בינתיים.
לא נישלו את הקיבוצים מהקרקע , אך לא רשמוה על שמם.
_new_ הוספת תגובה



מיסוי אוצרות הטבע של ישראל-מספר הערות
ע.צופיה (יום ראשון, 21/04/2013 שעה 11:14)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למיטב ידיעתי, כאדם שעסק ועדיין עוסק במקצת בנדל''ן. בין היתר גם בעתלית, תקופת הזכיון של משפחת דנקנר על הקרקעות טרם נסתיימה.
למיטב ידיעתי הזכיון ניתן בתקופת המנדט (כמו זכיון האשלג)והוא בתנאים שונים מזכיונות שנתנה מדינת ישראל.
(אני מודע לזה שמדינת ישראל ירשה את זכויות ''המנדט''.)
העניין הוא שהפסיקו ל''הפיק'' שם מלח (הרבה יותר זול ליבא אותו או לייצר באילת) ומתכוונים ל''הפוך'' את השטח למגורים.
מצד אחד בעת שינוי תב''ע המינהל רשאי לקחת חזרה את הקרקע (תלוי בתנאי החכירה)או לפצות את החוכרים.
על זה מתנהלת שם ''המלחמה''.
יש תקדים לזה ולזה.
בנושא מפעלי האשלג בים המלח רציתי להזכיר לך כי בעיקרון יכולה משפחת עופר כבעלת המפעלים לעשות בדיוק את אותם הדברים שתוכל לעשות ''פוטאש'' אם תחפוץ בכך.
כמוך איני נלהב מהעיסקה, אך גם איני רואה בעין יפה את ''העליהום'' הפופוליסטי.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי