|
מר שרר הנכבד,
מן המפורסמות הוא שמשימתו של עו''ד מוכשר היא לא להוציא את האמת, אלא להשתמש בכלים המשפטיים כדי להרשיע או לזכות את לקוחו. האמת אינה מעניינת. עו''ד מוכשר צריך להיות מסוגל להרשיע אדם בסיבוב ראשון ולהרשיע אותו בסיבוב השני. למה הכוונה? יש אוניברסיטאות בארה''ב שבפקולטה למשפטים שלהן, יש שעורי התמתחות, שבהם הסטודנט מתבקש לשמש סניגור על איקס, ולזכותו מאשמת רצח, ובסיבוב השני אותו סטודנט מתבקש להרשיע את אותו איקס באשמת הרצח.
יש אנשים שקשה להם לקבל את העובדה שנשיא המדינה היה אנס. גם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז היה כזה. בל נשכח כי מני מזוז גדל בבית דתי, והפסוק ''לא תאור נשיא בעמך'', היה נר לרגליו. ולכן כאשר הוא נכנס לעובי הקורה, ונוכח לדעת שמשה קצב הוא לא ''טלית שכולה תכלת'', הוא שאל את המתלוננת א', מה היא רוצה להשיג? והיא השיבה לו, אם קצב יתפטר היא סוגרת את הפה, והענין מבחינתה יישכח. כי אדם כמוהו אינו ראוי לשכון במשכן נשיאי ישראל. ואז מזוז הציע למשה קצב, שיתפטר מסיבה כלשהי, כדי לאל הכפיש את מוסד הנשיאות במשפט אונס מביש. קצב סירב. הוא סבר, וכך גם הוא אמר למתלוננת א': אני נשיא ואת סתם מזכירה, למי את חושבת שיאמינו?
אז אני מציע לעו''ד המכובד שיהיה נאמן לפסוק ממסכת סנהדרין דף ו', האומר: ''ייקוב הדין את ההר ולא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא'' - דהיינו כולם שווים בפני החוק. כאשר עו''ד טוען ששופטים בישראל הושיבו אדם בכלא על לא עוול בכפו, הוא מכפיש את מערכת המשפט שהוא אמור להיות אמון עליה.
משה קצב היה אנס בזוי. שלושה עתונאים ידעו על מעשיו בזמן אמת, אבל לא דווחו על כך על פי בקשת המתלוננות - שחששו לשלמות משפחתן ו/או מקור פרנסתן. ואידך זיל גמור. |
משה קצב אנס עלוב
