|
אתה צודק. מה שניסיתי לתאר מדבר גם על שלום פנימי בינינו שהוא תנאי לכל דבר. אבל גם הוספתי את דעתי לגבי הדברים החשובים בעיני שמדינת ישראל צריכה להגדיר אותם כיעדים ברי השגה על מנת שניתן יהיה לקיים שלום עם שכנינו מעמדה של כוח. הלוואי שהמדינה היתה מבינה את זה ומשקיעה משאבים בתחומים שכתבתי. כי חוזקה של המדינה ייתן לה את היכולת לא לאבד את עצמה לדעת בהסכם שלום.
עד היום ההתנהלות של המדינה היא של ויתור מרצון על אינטרסים תמורת מילים נבובות. צריך להפוך את המגמה הזאת ולהבין בראש ובראשונה מה הם האינטרסים של מדינת ישראל על מנת להחזיק בהם אל מול כל אויב.
אני לא תמים. מה שכתבתי כפתרון אפשרי ואני מאמין שהוא אפשרי נכון רק אם אכן בצד השני יש רצון אמיתי לשלום מה שלא נראה כך היום. ולכן גם הסכם שלום צריך להיות ברוח זו . הסכם שאינו נוטל מישראל את האינטרסים החיוניים לה, מאפשר לה במקרה שההסכם לא מקויים על ידי הצד השני להחזיר את המצב לקדמותו ללא הפסד כל שהוא ואולי אפילו עם רווח ניכר והפסד לאויב.
יתכן שהצדק איתך בכך שהמציאות תשתנה מאליה וכולם יברחו, יעלמו, ואולי זה יקרה עם כל התמורות במזרח התיכון. אך אני מאמין שזה לא יקרה. אם לא יהיה פתרון שיכלול גם את ערביי ישראל הרי שלא עשינו דבר בכך שנספח את יש''ע כולה. הדבר רק יביא להרס מדינת ישראל אם זה יהיה כפתרון חד צדדי. סיפוח טוב רק כאשר פתרת את בעיית האזרחות שאם לא כן אתה מחוייב לערבים בכל הזכויות הדמוקרטיות שאם לא כן תחשב מדינת אפרטהייד. |
למען האמת הרחבת לתאר גם עניינים שאינם רלוונטיים לפתרון המדיני 
