  
  
  
|
 |
|
||
  תכניתו של יוסי כהן |
|||
|
|||
אני מסכים איתך כמעט בכל דבריך. הבעיה שכל פתרון שיהיה אינו מעלים את הפלסטינים ממקומם. באין פתרון הבעייה הדמוגרפית תחמיר ותלך. פתרון הבעיה הדמוגרפית אינו העלמתם של הפלסטינים שכן באין קטסטרופה שאיני יכול לדמיינה הם לא יזוזו ממקומם מרצונם . לדעתי פתרון טוב הוא פתרון המפריד מבחינת האזרחות בין יהודים לערבים באשר הם. הדבר מאפשר שלטון יהודי מלא בכלל השטח הנתון לשליטת ישראל גם אם יש בו פלסטינים הכפופים לשלטון הישראלי. כל דרישת שטח בתחום ישראל אם על ידי פלסטינים או על ידי בדואים לא יהיה לו יותר מקום במצב בו השטח הריבוני הוא ישראלי ותביעת שטח אינה כבר על השולחן אלא רק בתחום המוניצפאלי על פי החלטות ממשלת ישראל. איני חושב שהאינטרס הפלסטיני צריך להיות כלי בעיני לקביעת מדיניותי הישראלית. אך הייתי מעוניין שהפתרון יכלול אפשרות שבאם מישהו מהאוכלוסייה הערבית שאינו יקבל את השלטון הישראלי היהודי יטופל ביד קשה על פי החוק או יגורש למדינה אחרת. מצב זה של גירוש ( טרנספר ) מסובך מבחינת החוק הבין לאומי אלא אם כן האדם אותו מגרשים מושלך חזרה למדינתו הוא.אין אתה יכול לגרש למדינה שלישית ריבונית בשטחה. הערה טכנית : אינני טועה לגבי פוקלנד. על פי ההסכם בין המדינות - בריטניה וארגנטינה כל צד יכול לטעון לריבונות מלאה על כלל איי פוקלנד. כלומר שכאשר בריטניה טוענת לבעלות על פוקלנד היא אינה משקרת אך גם אם ארגנטינה טטען כך היא אינה משקרת מבחינת החוק הבין לאומי. ראה פרופסור רות לפידות ( כלת פרס ישראל ) מאמארים שלה בתחום מפוזרים בגוגל. ריבונות ניתנת לחלוקה. מושג הריבונות הוגדר סך הכל לפני מאות שנים ועבר גלגולים רבים. היום מדברים על ריבונות יחסית הרומזת על גמישות מבחינת האנשים הכפופים לה והמקום בו היא מתבצעת. להגדרה זו תקדימים בעולם והיא מוכרת משפטית באזורי סכסוך בהם השתמשו בה ( בין גרמניה והולנד על נהר אמס לדוגמא ) אך פוקלנד היא המפורסמת מבין הדוגמאות. כיום, מושג הריבונות הישראלית עדיין מוחלטת אך דומני שבמצבינו היום על מנת ליצור פתרון טוב לישראל כדאי לה לאמץ את הריבונות היחסית. הדבר אינו אומר שבפועל יהיה שלטון זר על ארץ ישראל אלא אומר ששטחה של ישראל יכלול גם את עבר הירדן המזרחי כשטח שלם השייך לישראל אך סטטוס קוו בין ירדן לישראל לא יאפשר חצייה של הירדן. אז נכון שכאילו מבחינה מעשית לא קרה דבר והמצב נשאר כפי שהוא אך באמת אין זה כך. 1. משפטית, ישראל וירדן יחלקו בשטח משותף אך יביעו אי הסכמה לריבונותה של המדינה השכנה על כלל השטח. כפי שקורה בפוקלנד ( ריבונות של אי הסכמה )( שמוכרת במשפט הבין לאומי ) ( תוכל לבדוק זאת ) 2. האו''ם יכיר באי ההסכמה ובסטטוס קוו וכך בפועל יווצרו שתי ערי בירה - ברבת עמון לערבים וירושלים ליהודים 3. האזרחות בכלל השטח ( ישראל ועבר הירדן ) תתחלק לערבים ויהודים כך שהבעיה הדמוגרפית בה במסגרת הדמוקרטיה הישראלית יווצר רוב ערבי בכנסת ובמוסדות השלטון יפתר. 4. פתרונות מוניציפליים ינתנו לישובים ערביים במסגרת החוק הישראלי כפי שקורה היום. 5. במקרה של טרור או פגיעה בחוק הישראלי ניתן יהיה להעביר פושעים לירדן לטיפול אך הם לא יוכלו לחזור חזרה לישראל אל מעבר לנהר הירדן. הדבר גם לא יחשב כגרוש שכן הם מועברים בתוך השטח הנתון לירדנים על פי ההסכם. השאלה החוזרת ונישנת על התוכנית שהצגתי שמרכיביה פשוטים היא מדוע שירדן והפלסטינים יסיכמו לה. תשובה: האינטרס הפלסטיני ביש''ע אינו מעניין אותי כלל. מעניין אותי הטאינטרס הישראלי בלבד. הם אינם ברי השיח שלי להסכם אלא מלך ירדן בלבד. ירצו הפלסטינים בישע לקבל את ההסכם המוגמר המוגש להם יקבלו. יבצעו מהלכי אלימות, יחטפו על הראש ויגורשו לירדן כפי שנוהגים תוך אכיפת חוק בישראל. ומדוע שירדן תקבל את ההסכם? מחוסר ברירה. היכולת של ישראל להביא את ירדן לחוסר ברירה תלוי ביכולתינו לשכנעה שאם לא תקבלו תקרוס ירדן אם בגלל אויבים מבחוץ ( דעאש ) או מכיוון שישראל תדאג לכך. יש לי רעיונות משלי כיצד מבצעים שכנוע כזה כך שירדן גם תסכים להסכם וגם לא תפגע ממנו כלל. אך את הרעיון הזה אני שומר כרגע לעצמי עד שאוכל להציגו למי שגם יכול לקבל החלטות בתחום המדיני. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי