  
  
  
|
 |
|
||
  זו שאלה כבדה ונכבדה בה התלבטו ומתלבטים מיטב |
|||
|
|||
המזרחנים, הסוציולוגים והפסיכולוגים המנסים לנתח את התופעה. למיטב ידיעתי, מרבית החוקרים מציבים שתי עובדות מרכזיות המסבירות את צורת ההתנהגות הקהילתית בחברות הערביות, ובעיקר בחברות המתקדמות שבהן. שתי העובדות הן שהחברה הערבית היא חברה פטריארכלית וחברה דתית, ומערכת היחסים המורכבת שבינהם. חברה זו היא חברה פטריארכלית בה ה'שבט' (המשפחה המורחבת) הוא מקור ההזדהות הראשוני של האדם והשאיפה של הפרט למימוש האני שלו. בדימוי שבור מעט, הייתי אומר ש'השבט' אצלם דומה אצלנו ליחידה הצבאית אליה מתגייס הבחור הצעיר. מערכת הקשרים בחברה הערבית היא יותר עמוקה, ארוכה ומחייבת. השרות הצבאי הסדיר אצלנו נותן מעין הבזק של משמעות (חלקית אומנם) הדבר. מנגד ובמקביל, החברה ו'השבט' דורשים מן האדם להיות דתי בכל אורחותיו. המחוייבות הדתית היא ראשונה במעלה, והאדם לא ישבור אותה, שמא יתערער מעמדו ב'שבט' ומכאן כל דרכו בחברה תרד לטמיון. וזה חל על אדם ואדם, אקדמאי או לא. אצל הבחור היוצא ללימודי האוניברסיטה נוצר מצב דיכוטומי, בו הוא אדם מאמין שלם בעת שהוא נמצא בעיר הגדולה או בקמפוס, אבל בעת שהוא שוקד על לימודיו בכיתה או במעבדה כולו פתוח ללמוד כמנהג כל הסטודנטים בעולם. ובצאתו של התלמיד מד' אמות כיתתו, הוא שב להיות האדם הנוהג ע''פ מנהג המצופה ממנו בקהילה. הוא יילך עם חבורתו-שיבטו, ישמור מרחק מאישה שאינה חברתו, ולא יפספס את חמשת התפילות היומיות בעד שום דבר שבעולם. גם המערכת החינוכית תומכת בהתנהגות הזאת ודוקא חריגה ממנה תיתקל בהתערבות ועד הסטודנטים, אחראי הפקולטה או הנהלת האוניברסיטה. המשכיל הערבי לומד את מקומו בגלובוס לצניעות והקרבה. ומתקיימת הפרדה מלאה בין הידע לבין האמונה (עקרון כללי עליו גם הרמב''ם מרחיב כתיבתו). הסטודנט והמשכיל נמדדים ביכולתם לקיים הפרדה זו. פגיעה בעקרונות אלה בהמשך הדרך של האדם הערבי המשכיל תפגע בו בעבודתו, ב''שבטו'' ולעיתים יעמת אותו עם מוסדות שילטוניים, עד כדי העמדה לדין במקרים קיצוניים. מאחר שכל החברה המוסלמית היא דתית ומאמינה בדרכה ואחוז ה'כופרים' - חילונים בה הוא זניח, הרי שכולם קיצוניים פחות או יותר באותה מידה בנושא הישראלי. אלא שמטבע הדברים השיכבה המשכילה באה לביטוי הרבה יותר גדול מאשר כל שיכבה אחרת, וכך אנחנו שומעים את הסטודנטים, אנשי האקדמיה, המשפטנים והמדעני. ורובם המכריע לא יאמר דבר הפוגע בחוט השידרה החברתי-מדיני שלהם, משום הכבוד, הכניעה וההכרה בערכים של ה''שבט'' וערכי הדת. דרך אגב, להיות אסלאמי דתי הרבה יותר קל מאשר יהודי-דתי. ליהודי יש תרי''ג מצוות לקיים יום יום ואילו המוסלמי יוצא ידי חובה בקיום חמש התפילות היומיות, שבמיקרים מיוחדים הוא גם יכול לקבל מהן או מחלקן פטור מהקאדי. צריך לציין שתהליך חמש התפילות בה לידי ביטוי יפה גם בערביי ישראל והשטחים העובדים במקומותינו, במפעלים, בתים, כבישים ושדות, שבאחת הם פונים כולם לדקות אחדות לכיוון מכה לקיים את מצוותם. וכולם גם מתעקשים לצום בימי הרמאדאן המתקיים בימים אלה. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי