  
  
  
|
 |
|
||
  המשך 3 בסדרת ''בורחי הקרקס''. כך, עזבנו את יוהאנס |
|||
|
|||
התוכי בתחילת מפגשו עם לופי האריה בפארק במרכז דמשק. זאת לאחר יקיצת לופי ליד האגם המלאכותי לשמש סתיו נעימה (ראו 2 המשכים ראשונים תחת הפתיל של ד''ר ישראל בר ניר). לשאלת התוכי הענק אך החביב, מספר לופי את המוצאות אותו, וכיצד נדהם לגלות שבניגוד לפעלתנות הרוחשת בקרקס ושימת לב האנשים כלפיו בזמן ההופעה, הרי שכאן בישבם על ספסל הם מרוכזים בדבר מה שבידיהם, או מרבים ללהג בלי שיביטו בכוון מסויים, ובלי להעבידו קשה. לכן, בניגוד לתרועתם בזמן הופעתו על הבמה, כאן הם ניתקפים תדהמה וקופאים, בטרם ניסיונם להמלט, דבר המקל מצידו על הארוחות המסודרות. ומה עבר עליך, יו יו? שאל האריה בחיבה המהולה בנחת של שובע ורגיעה בפארק - ללא עמל חרוף כבעבר - את התוכי נעים ההליכות. אבל הרשמים מהעיר הסואנת נחתו על התוכי בערבוביה והמייה ובקצב שלא מעט בלבלו אותו. הוא שב לאיתנו ועשתונותיו רק כשהיגיע באקראי לחלון גבוה של בית דירות, ושבח להצלה המופלאה של אל התוכים הגדול - התברר לו שדיירי הבית מדברים בשפת תוכים: כלומר היו שם אנשים בעלי שפמים, חלקם מרכיבי זגוגית לעיניהם, והם חזרו שוב ושוב על אותם מילים: ''הישות הציונית'', ''פלשתין המחוללת'', זרע הפורענות של הפאשיזם הציוני'' (לעיתים המלה ''פאשיזם'' התחלפה ב''נאציזם'' במסגרת אותה סדרת מילים ובאותה הטעמה). בקול ניחר ובקצב איטי תוך הדגשת מספר מילים עברו אנשי התוכים הללו מידי פעם להגות מילים במעין סלסול/מנגינה של ציפור שיר - אמנם מנגינה צורמת ודיסהרמונית ביותר - באלה המילים: ''מליון שהידים עולים על אל-קודס'' אליהם נוספו גיבובי מילים נוספות, אך סדרת מילים זו הושמעה שוב ושוב כשהאנשים מחווים תנועות משונות ורוקעים ומנענעים ומפתלים את גופם וגפיהם. סוג הדיקלום המוזר הזה חזר ונשנה גם ב''פלשתין בילדנא, אל יהוד כילבנה'', (שפרושו בשפת תוכים: פלסתינה מולדתנו, היהודים כלבנו'') ויוהאנס שהיה מיודד עם כלב הקרקס הענק ''גומידס'' ורחש לו חיבה יתירה, החליט שבמוקדם או במאוחר יש לפגוש את היאהוד האלה במסגרת הרחבת חוג ידידיו במציאותו החדשה והחופשית. שכן התוכי החליט: די ללימוד, נמאס כבר מאנשים החוזרים שוב ושוב באוזני על אותן מילים בהגיות שונות ומשונות, החופש קוסם לי. (המשך בקרוב) | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי