|
אקדם את ההסבר שלי בדוגמה. במילון של באבילון למשל, תוצאות ההגדרה לערך ''להירצח'': להיהרג, להיקטל, להיות מוצא להורג, לעבור התנקשות, להיות קרבן רצח, להישחט, להיטבח, למות מוות לא טבעי.
מכאן אפשר להבין כי הריגה שווה לרצח וכולנו יודעים כי זה לא נכון. אם בתאונת דרכים אני דורס עובר אורח הקורבן נקרא הרוג- לא נרצח, ואני נקרא הורג אך לא רוצח.
מאותו ערך אפשר גם להסיק כי מי שמוצא להורג הוא נרצח, ואם כן המוציא להורג נקרא רוצח וגם זה רחוק מהאמת ומהמציאות גם מבחינה מוסרית וגם משפטית.
רוצה להגיד כי מן המוסכמות והברורות הוא כי תוצאות הערכים שאנו סוקרים במילונים השונים אינם מייצגים ערכים נרדפים, כי מטרת עורך המילון היא לחשוף אותנו לכל המושגים שיכולים במובן זה או אחר להימצא בצמוד לערך המבוקש, כדוגמת המושגים שיכולים להימצא באופן נתון ליד הערך ''להירצח'', ומוסכם עלינו ועל אותו עורך-מילון למפרע כי מושגים המופיעים ליד ערך נקוב אינם מייצגים במהותם מילות חלופיות, אחרת היה מספיק לכל רוצח מצוי להצטייד באבן שושן ולהציג בפני השופט את המילה הנרדפת לרצח: ''להרוג'', ולהוריד בכך מספר שנים טובות בטבלת העונש מבלי לבזבז גרוש אחד על עו''ד.
אם הצלחתי להסביר את מהות המילון והערכים, אזי אפשר בהחלט להבין את הקשר בין נטיה לסטיה כי הרי סטיה היא בהחלט ''נטיה מסויימת'' ולכן הולחט לכלול גם את ערך הסטיה עם המושגים הקרובים לנטיה, אבל מכאן ועד ההסבר כי שני הערכים נרדפים בגלל הופעתם זה ליד זה במילון אבן שושן- הדרך עוד ארוכה ודומה להפליא לאותה דרך שחצה הרוצח בדרכו אל השופט, כאשר מחזיק בידו חזק חזק באבן שושן להציגו בפני השופט ולהראות לו את המילה הנרדפת לרצח שעשה. אסיים שוב בקפיש. קפיש? |
הרשה נא לי להסביר את עצמי
