|
א. ההגדרה הנכונה היא כשל במנהל הציבורי וזה לא קשור לעניין החברתי, התפלגות האוכלוסיה או שאלתה העובדים הזרים. ברור שלכל עניין של מנהל ציבורי אפשר למצוא הקשרים חברתיים, מדיניים, ביטחוניים וכו'. אבל דווקא בענייננו הייתי אומר שמדובר במנהל לא תקין.
ב. אני תמכתי בעמדתו של עזרא זהר בשעתו והגשתי נייר עמדה למשרד הביטחון כאשר שירתתי במסגרתו. שיטת הסיוע האמריקאי הנוכחית מאכילה אתישראל בהרבה סוכריות ועימן גם לוקשים. היקף התקציב יותר לחץ עלינו לממש את כל הסכום וכך אנחנו קונים פריטים חלקם אל נדרשים ממש שיושבים אחר כך במחסנים וחלקם מערכות נשק או ציוד תומך מלחמה שאיכותו נמוכה ממערכות שאפשר לקנות בארץ או בחו''ל בכספינו. לדעתי היקף של 3.8 מיליארד דולר הוא גבוה מדי לצרכים האמיתיים שלנו. אני מקווה שמערכת הביטחון תשכיל להפנות יותר ויותר כספים למחקרים ולפיתוחי אמל''ח משותפים עם האמריקאיים ובכך לייעל את מיצוי הכסף ומנגד להגדיל את הרצון האמריקאי לשת''פ אינטימי וארוך טווח. במקביל לרכוש את כל הצורך האמיתי העודף שלנו מתעשיות הנשק הישראליות כדי לתמוך בהן, וכדי לשחרר יותר אמל''ח מהדורות הישנים למכירה לצרכני חו''ל.
כמו שאמרתי הרצון האמריקאי לתת חיבוק דב למערכת הבטחון הישראלית היא לאו דווקא מחיבה (ויש לצמרת משרד ההגנא האמריקאי וצמרת הצבא האמריקאי הרבה חיבה והערכה לישראל), אלא הצורך לשאוב המצאות ופיתוחים ישראליים ומנגד להגדיל את מרחב השליטה האמריקאית על יצוא המערכות האלה מישראל למדינה שלישית. צריך זכור שהמטרה הראשית של האמריקאים ובצדק היא מערכת הבטחון האמריקאית, שמירת הדינמיות התפעולית שלה, הרחבת רכישות הקליינטים בחו''ל. כך הם מצד אחד משקיעים מעט יחסית בפרוייקטים ישראליים (חץ, קלע דוד, כיפת ברזל, כטב''מים, מיגון דינמי לנגמ''שים שהצילו אלפי חיילים בעיראק ובאפגניסטאן, מעיל רוח, קסדת טייס 360 מעלות, גרסה משופרת של הפטריוט ועוד מאות המצאות ופיתוחים שמרביתם לא מתפרסמים בציבור)ומנגד זוכים גם לטכנולוגיה וגם על שליטה על פוטנציאל המכירות של ישראל. אני חושב שמעט מהעניין שיש לאמריקאים ביכולות של ישראל באו לידי ביטוי בדבריו של אובמה בפגישה עם נתניהו אתמול בו הוא שיבח במשפט קצר את תרומתה של ישראל לבטחון הלאומי האמריקאי. רק מעט מאוד אנשים יחסית יודעים במה מדובר.
לכן חשוב שישראל תבקש להיכנס למדיניות של צמצום הדרגתי של הסיוע למשך 5 - 10 שנים תוך עיצוב כללי קשר חדשים, לפיהם ישראל תגיש בקשות לרכש מיוחד לאמריקה והללו יאושרו פר פריט. מה שיראל לא צריכה שלא תבקש ובכך תחסוך כסף. כצעד משלים ארה''ב וישראל ישתפו פעולה, דבר שנעשה כבר היום בהיקפים רחבים, אבל תמסד את המנהל שהתפתח, לפיו מערכות נשק חדשות שלשתי המדינות יש עניין בהן, ייחקרו וינוסו ביחד. בכך ארה''ב תוכל לקצר את זמן המחקר והוכחת הצורך והיכולת ולחסור מיליארדים של דולרים לשנה ולהוזיל לעצמה את מערכות הנשק ואילו ישראל תחלק את ההוצאה הכספית שלה עם אמריקה ותחסוך כסף רב מתקציבה השנתי. |
קריסת החניון היא גם תופעה חברתית
