|
שמח, כי ההחלטה נכונה ומגנה על חופש-הביטוי.
עצוב, כי השופט החליט שלא לפסוק לתובע הוצאות-משפט מכיוון ''שהדברים היו קיצוניים מדי'' לטעמו. והטעם הזה לא מקובל עליי, כי הוא מניח שהשופט רשאי לחוות דעה(מתוקף היותו שופט) על מידת הקיצוניות המותרת של אמירות שאינן בגדר עבירות על החוק. בזה הוא קצת מזכיר לי את היועץ המשפטי לממשלה, שמפרסם דוח שבו הוא קובע שהמעשה המדובר(פרשת בראון, פרשות מתנות נתניהו, פרשת ויצמן-סרוסי) הוא מעשה חוקי, ואז מוצא לנכון להביע מתוקף תפקידו הערכה לגבי ''מוסריות'' הפעולה. זה לא תפקידו של משפטן בעל תפקיד רשמי. |
כשאני קורא את פסה''ד, אני ''קצת שמח קצת עצוב''
