|
רק כך ניתן להסביר את סכיזופרניית ההצבעה, והמלכת המלכים במקומותינו.
לציבור הרחב ברור כנראה כי בקצה הדרך מצפה לנו הפשרה ההיסטורית עם הפלשתינאים, שתהיה בסביבות מתווה קלינטון. כל הכלים והמהלכים מובילים לכוון זה.
מכאן, שבחירתו של שרון בליכוד, הפכה את הבחירות הכלליות שתתקיימנה ללא רלוונטיות. שרון יכול כבר לרשום ביומנו פגישות כראש ממשלה לחודשים פברואר ומרץ, ומיצנע צריך להתחיל לארגן את עצמו לאופוזיציה.
הציבור כנראה מבין שאין משמעות לדרך שמציג המועמד, מאחר וכל מי שינהיג את המדינה, יצטרך להגיב למציאות, ובכך הוא רוצה ''לכפות'' על הימין לבצע בעצמו את הויתורים הנדרשים, על מנת למנוע את הקרע בעם כאשר הויתורים מבוצעים על ידי השמאל.
דוגמא להתנהגות זו ניתן היה לראות כאשר בגין החזיר את כל סיני, כאשר מפלגת העבודה הייתה באופוזיציה. מה שמראה כי לא צריך להיות בשלטון על מנת שהמדיניות שלך תתבצע, מספיק לתמוך בכך מבחוץ. |
הציבור רוצה עבודה שמאלית שתיעשה בידיים ימניות
