  
  
  
|
 |
|
||
  רפי, אני מתכוון לזוית אחרת של נושא מוכר |
|||
|
|||
אין טעם לדוש כאן בכל הנושא של מעמדם, זכויותיהם וחובותיהם של אזרחי ישראל הערבים. רציתי להסב את שימת הלב לנושא שמשום מה איש לא מתיחס אליו כלל. לכאורה מדינת ישראל נוהגת כשורה במיעוט הערבי שכן היא מאפשרת לו לחיות את חייו ולקיים מערכת חינוך בשפתו הוא - דבר שאינו מובטח אוטומטית למיעוט (בודאי לא במדינת כל אזרחיה דוגמת צרפת או ארה''ב). כמו כן היא אינה מנסה להטמיעו בכוח או להכחיש את עצם קיומו ויחודו הלאומי (דבר שכיח בעולמנו). אבל מהשיח אודות הזכויות האזרחיות נפקדת שאלה חשובה: האם רשאי האזרח לבחור בעצמו עם איזה קבוצה לאומית להזדהות וכיצד להגדיר עצמו? לדוגמא, במפקדים שנערכו בצ''כוסלובקיה בין מלחמות העולם היה האזרח בוחר את הגדרתו הלאומית מבין האפשרויות הבאות: צ''כית, סלובקית, גרמנית, הונגרית, יהודית או צכוסלובקית. זוהי דוגמא לליברליות ברוכה ונדירה בפרט עבור האזרחים היהודים שכמדומני בפעם היחידה באירופה יכלו לבחור איך להגדיר את עצמם כאינדיבידואלים ולא כקולקטיב ואכן ניצלו את כל האפשרויות הללו (ומן הסתם רק יהודים הגדיר עצמם כצכוסלובקים...) בישראל כידוע נהוג סעיף לאום בתעודת זהות שהוא המשך של ההגדרה העותומנית של עדות דתיות. יהודי יכול להתאסלם או ערבי להתגייר אך מדובר בפעולה דתית. אין כיום אופציה מעשית לאזרח ערבי ישראלי להחליט שהוא ערבי רק על פי הולדתו ומשתייך לקבוצת הרוב מכל בחינה מעשית (שפת דיבורו, אורח חייו, הזדהותו הלאומית, מקום מגוריו ועוד). לכן אין לבלבל זאת עם שאלת זכויות הערבים בישראל וגם אין לראות בכך המלצה לבולל באופן יזום את ערביי ישראל בתוך העם היהודי. מה שאני טוען הוא שזה לא הוגן למנוע זאת ממי שמעונין בכך (בין אם משיקולים אידאליסטיים או תועלתניים) באותו אופן שיהודי אמריקאי או צרפתי יכול לממש את בחירתו האישית. אם נוסיף לענין את ההיבט הדמוגרפי אז המדובר באיוולת היסטורית מצידנו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי