הטעות הפוליטית של הימין הציוני

מה זה?

(נכתב בתשובה למיכאל מ.שרון, 08/12/02 8:56)

עקרון הממשות, או המימד המציאותי של ערך.

מיכאל מ.שרון (יום ראשון, 08/12/2002 שעה 9:13)
בתשובה למיכאל מ.שרון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אנו פועלים במציאות, בעולם הזה, או שיאמר האומר כי בריאת ונוכחות היקום כולו והממשות הארצית שבו היא אחיזת עיניים, ואין אנו, אלה בבחינת ישויות מעורטלות-ארציות (תאוריית האדם כאד רפה וערטילאי).

כך, האם הרצל בתוכנית אוגנדה הופך עצמו לבן-בלי-ערך, ואילו מתי המספר והקבצנים שחיו בירושלים בסוף המאה ה- 19 היו ענקי הערך?

אמנם, סב סבתי שאני נקרא על שמו - מיכאל, הגיע לארץ ישראל בסביבות 1870, ייסד והיה ראש ישיבה בירושלים, וקבור בהר הזיתים, אך האיש קודם כל ראה המציאות נכוחה ולא התעלם ממנה (אין לייסד ישיבה בכוח הערטילאיות בלבד).

_new_

דומה כי הנותן לך את הערך והערטילאיות ומערטל אותך

מיכאל מ.שרון (יום ראשון, 08/12/2002 שעה 9:25)
בתשובה למיכאל מ.שרון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מהארציות הינו או לץ או צורר. או כזה הנוטל דבר במרמה או, נניח, בוזז, שלשונו רמה.

_new_

מאידך, אבי סבתי מצד אימי היה בעל 2 כפרים ועשרת

מיכאל מ.שרון (יום ראשון, 08/12/2002 שעה 14:05)
בתשובה למיכאל מ.שרון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אלפים דונם אדמה חקלאית באיזור גליציה בפולין. האיש הנהיג שיטות מיכון מתקדמות לאותה תקופה בפולין הנחשלת, והיה אולי אחד היהודים היחידים בפולין, אם לא היחיד, שעסק בחקלאות בקנה מידה גדול.

האם היה אדם חסר ערכים רק משום שפעל היטב על פי עקרון הממשות? נהפוך הוא, הייתי סובר, וחוסר שגרתיותו וגישתו החלוצית אינם מעידים דווקא על צמצום לחומריות במובן המנמיך.

מאידך ''בעלי הערכים'' המוצהרים בגרון נטוי היו דווקא שלטונות הדמוקרטיה העממית של פולין שהפקיעו את האדמות, או הנאצים שהעבירו את אשתו למקום ממנו לא הגיע ממנה כל סימן עוד, לאחר שהאיש נפטר מסרטן ערב המלחמה.

_new_

הרצל בן-בלי-ערך? חס וחלילה וחס!

אריה פרלמן (יום ראשון, 08/12/2002 שעה 20:00)
בתשובה למיכאל מ.שרון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הרצל היה מייסד הציונות המדינית, והוגה רעיון מדינת היהודים (גם אם לא ההוגה הראשון).

ודוק: מדינת היהודים, ולאו דווקא ''מדינה יהודית בארץ-ישראל''.

בספרו המפורסם, הוא התלבט מעל דפי הספר בין ''פלשתינה לארגנטינה''.

הוא נע ונד בין ציונות לטריטוריאליזם, לפחות במקרים מסויימים.

אין בכך כל חדש. לעתים הראשונים, המעצבים, לא מגישים רעיון, ערך או מוצר בהתגבשותו המלאה. כך, למשל, ראשוני מלחיני הבארוק היו מעט רנסאנסיים, וראשוני מלחיני הרומנטיקה היו גם מעט או אף לא מעט קלאסיקנים.

לשמחתה של ההיסטוריה, הבין הרצל את טעותו הקשה, ונשבע באותו קונגרס מפורסם:

''אם אשכחך ירושלים - תשכח ימיני''.

_new_

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.