  
  
  
|
 |
|
||
  הדרגתיות אינדוקטרינית, הונאה עצמית, דו-חושב ושררה |
|||
|
|||
לאלי, אכן, לא סביר שאל''מ (מיל') מאיר פעיל עסק בפיברוק ההיסטוריה ב''דם קר'' ובתודעה צינית מוחלטת. ניתן להעריך שמדובר יותר ''במתיחת העובדות'' בהתאם לתפיסה קאנונית רווחת (הימין הציוני כ''אבו ג'ילדות''), כשלאחר הצעד הראשון, העשוי להיות קטן והססני, באים צעדי מתיחת היסטוריה נוספים. בתהליך הדרגתי זה, סופו שאתה מוצא את עצמך עם נארטיב שלם מובנה לפרטיו, ובעל אנקטודות ואפיזודות שהחזרה עליהם הקנתה להם מעמד אונטולוגי של ''עובדות''. אכן, יש פה בראש וראשונה הונאה עצמית או קבוצתית, במסגרתה, מתוך אמונה אינדוקטרינית בצדקת דרכך, אתה יוצר באופן הדרגתי וכמעט בלתי מורגש, המלווה במוטיבים של ריטואל השתלהבות קבוצתי צדקתני, סט תאורי שלם, על שלל האנקטודות שלו (כגון פרשת ''הצלם הניסתר'' או ''הזקן שהתחפש לאשה'' , או אף עניין ה''גויזלים רויצחים'' של החרדים שהופיעו במקום, המצלצל כמו ''סיפור טוב'' ובלתי צפוי, וכד') - סט תאורי שהינו לחלוטין הרמטי לעובדות בשטח. ככל ידע הרמטי (במובן התיאולוגי) מדובר במובנים רבים בידע ששהתהוותו והגישה הראשונית אליו לפרטיו הספציפיים והאנקדוטיים זמינה לבני ''אתה בחרתנו'' מסויימים - ידע המונחת באופן חד כיווני על עמך. זאת, אולי, לפי מיטב הגישה הבולשביקית של חבר קאדרים אליטיסטי המדריך את העם הפרימיטיבי והנבער. אכן, מדובר בסוג מסויים של דו-חושב (במובן שג'ורג' אורוול הציג ב- 1984), שכן, דווקא בני קבוצות המעגל הפנימי של השררה, עשויים להיות גמישים ופתוחים באופן מפתיע, בניגוד לחזותם האינדוקטרינית, ובוודאי שבניגוד לחסידיהם השוטים וצמאי הפעולה הכסחיסטית. יתכן, שאם תאמר לבן החוג הפנימי, ''דחילאק מוישה, מה כאן העניין, לא הגזמנו קצת?'' הוא עשוי להודות שאמנם הוא מכיר בכך שמדובר קצת ''בטיפול קוסמטי'' או אף ''טיפול שורש'', אך הנארטיב, חרף מופרכותו במקומות רבים, בכל זאת ''משקף אמת פנימית שאין בילתה המדברת בעד עצמה''. כאן אנו רואים את התהליך האורוולי של דו-חושב (Double think ) בפעולה. תהליך הדרגתי כזה של פיברוק ההיסטוריה מתקיים גם לגבי חלק מההיסטוריונים החדשים (למשל נארטיב פלשתין המאוכלסת בצפיפות בתחילת המאה - בעוד בפועל היו בה ב- 1920 כ-300,000 ערבים -או עניין התודעה הבורגנית /פוליטית המפותחת של ערביי פלשתין במאה ה- 19, שהציב פרופ' ברוך קימרלינג). אך בהיעדר רכיב השררה האישי, אלא רק עניין ההתגודדות מסביב לבעלי שררה כלשהם והאצלת עוצמתם, הרי מדובר במדה גבוהה בתהליך דוגמטי הרבה יותר, המאפיין דווקא ''חסידים שוטים'' הצדיקים יותר מהאפיפיור, וזאת חרף מראית האיזון האקדמי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| עלילת הדם בפרשת דיר יאסין היא ההיסטוריה |
|||
|
|||
מאיר פעיל לא פיברק את ההיסטוריה אלא יצר אותה. עלילת הדם בפרשת דיר יאסין היא ההיסטוריה. התיאור של מאיר פעיל בפרשת רצח דיר יאסין הוא חלק מן ההסטוריה והוא אחראי עיקרי לבריחת הערבים ממקומות מגוריהם במלחמת העצמאות. מכאן שאין אדם אחראי יותר לטרנספר הערבי ב- 1948 ממאיר פעיל. במלחמת העצמאות לא היה מאיר פעיל אלוף משנה אלא מפקד מחלקה ביחידת אברהם ללחימה באצ''ל ובלח''י תוך כדי מלחמת העצמאות. הפרסום השקרי על אירועי דיר יאסין היה חלק מן המלחמה הפסיכולוגית שניהל הממסד נגד אצ''ל ולח''י. יעילות המלחמה הפסיכולוגית הזאת היתה כה גבוהה, שעד היום מתקשים הישראלים להשתחרר מתוצאותיה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי