| כמקובל אצל פוליטיקאים, לחשוב מעבר לאף הם אינם מסוגלים (זו שאלה טובה אם הם מסוגלים לחשוב בכלל). חוקים מתקבלים על פי צורך (או סתם קפריזה) רגעי מבלי שמי שהוא משקיע מחשבה רצינית על כל ההשלכות שיכולות להיות. אחרי שנוצר תקדים, אין יותר מעצורים. התקדים של פסילת רשימתו של כהנא הוא דוגמא אחת מני רבות. ברגע שאתה נותן לגוף פוליטי סמכות כל שהיא, לא תוכל למנוע שהסמכות הזאת תופעל על פי שיקולים פוליטיים שאין בינם לבין הכוונה המקורית כל קשר. בישראל אין כל הבחנה בין חופש והפקרות, ולכן אין זה מפליא שתהליך החקיקה והיחס לחוק הפכו לבדיחה לא מוצלחת. |